כֹּל עוֹד
מִבֹּקֶר צָבוּעַ בְּשֶׁמֶשׁ רְקִיעִים
נִמְשָׁכוֹת לִי דַּרְכֵי הַפָּז.
קַרְנַיִם שׁוֹפְעוֹת רְצוּעוֹת וְקַוִּים
מַגְשִׁימוֹת חֲלוֹם וְרָז.
מִבֹּקֶר הִדְלַקְתִּי אוֹרוֹתַי
מָאַסְתִּי בְּקִלְלַת דַּעַת וּשְׂרָרָה.
נַפְשִׁי כּוּלַּהּ עוֹרֶגֶת לְאֶרֶץ יְדִידַי
מְרָצְדוֹת עֵינַי זִכָּרוֹן וּתְמוּנָה.
גַּז נִגּוּן הַשֶּׁקֶט מֵעָתָּה עֹז וְרִנָּה
אֲנַפֵּץ שִׁמְשַׁת חֲלוֹמוֹת שְׁבוּרִים.
כֹּל עוֹד בְּקֶרִי יַגִּיעַ בַּהֲמוֹנָיו
אֶשְׁמֹר שַׁרְשֶׁרֶת כּוֹכָבִים.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי
תגובות (1)
אני קצת פחות אוהבת שירה, אבל זה ממש יפה =)