הכל היה שקר? ~פרק ראשון~ (16+)

אני קמה מצלצול השעון המעורר המעצבן ומהפקת.
היום היום הראשון של כיתה יב.
מוזר.
אני באיטיות ועצלנות יוצאת מן המיטה וזורקת עלי בגדים מהארון.
אני אף פעם לא הייתי תיפוס הילדה שבוחרת את הבגד שהיא תלבש יום לפני או קונה רק דברים כי לכל השאר יש. אני פשוט אני.
אני שמה חולצה שחורה רגילה וגינס רגיל גבוה. אני אוספת את השיער לקוקו גבוה ולא שמה איפור. כי למי יש פאקינג כוח? אפילו אם ישלי חצקון ענק על הסנטר. יולו.
אני יורדת למטה ועוברת את הנאומים של ההורים על סמים סקס וציונים. אני חוטפת תפוח ומתיישבת על הספה.
אני מקבלת הודעה מנילי:
מה לובשת?
אני: משהו סקסי במיוחד.
נילי: חולצה שחורה שלא מראה שיש לך בכלל ציצי?
אני: אני יודעת,נכון מחרמן?
נילי החברה הכי טובה שלי,היא פשוט יותר..מסודרת.
אני גומרת לאכול את התפוח והולכת לשירותים לצחצח שיניים.
שלא נשכח שלקחתי את הטלפון ושמתי את עוצמת הקול על הכי חזק בישביל לשמוע the neighborhood.
אני גומרת יורקת מים לכיור.
אני שמה טיפה בושם ויוצאת מהבית.

~אני ונילי יושבות בשולחן האמצעי בחדר האוכל מדברות עם החברים שלנו.
אני לא יכולה להפסיק לצחוק מזה שנילי לובשת חולצת בטן שיותר נראת כמו חזייה.
אני מרגישה שהפרצוף שלי נהפך לאדום ואז ישלי את ההרגשה הזאת.
נכון שיש לכם את ההרגשה הזאת שמישהו בוהה בכם? הרגשתי את זה וחזק.
אני מתבוננת לעבר הכניסה לחדר ורואה אותו.
״פאק.״ אני פולטת וכולם מסובבים אלי מבט.
״מה?״ נילי שואלת,בסקרנות.
״הוא פה,בועז פה.״