הריון עונש או מתנה? פרק 28

הריון עונש או מתנה?:
מהפרק הקודם:

"אני בסדר תקשיב אתה אולי יודע למה אני בבית חולים ולא עם ההורים שלי עכשיו הם בטח דואגים לי מאוד עכשיו" "סשה על מה את מדברת את כבר שנים לא מדברת איתם" הוא אמר

פרק 28:

"סשה בת כמה את?" הוא שאל "אני בת 13 למה?" מי זה הילד המוזר הזה? "סתם רציתי לבדוק" הוא אמר הסתובב עם הגב אלי שם את ידיו על הפנים והרגשתי את העצבות שלו "נתן? למה את עצוב?" הוא לא הגיב "היי למה אתה עצוב?" הרמתי טיפה את הקול. הוא הסתובב הפנים שלא היו מלאות דמעות אני עצוב כי שחכת אותי, שחכת מי את, שחכת שאת בת 17 עוד מעט ,18 שאת בהריון, שחכת שאני אוהב אותך"

הריון? 17? אוהב אותי? אני בכלל לא מכירה אותו "אני לא מכירה או אבל אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני?" "זה הכל בגללי את לא זוכרת כי דאגתי לעצבן אותך לפני הניתוח שלך אני מצטער" הוא אמר ודפק אגרוף לקיר וכל היד שלו התמלאת בדם.

"אתה יכול קראו להורים שלי בבקשה אני רוצה שהם יקחו אותי הביתה" "הם לא סובלים אותך ואת לא אותם עזבת את הבית שלהם לפני 4 וחצי שנים ועברת לגור עם סבתא שלך ובשנה וחצי האחרונות עברת לקולג' שבו אני ואת נמצאים ועכשיו את גרה איתי כי אנחנו זוג וכי את בהריון ממני סשה תיזכרי אני מתחנן בבקשה" "לא יכול להיות ההורים שלי אוהבים אותי!" צעקתי עליו.

"אם הם אוהבים אותך איפה הם היו לפני 5 חודשים שנכנסת ממני להיריון?רק סבתא של הייתה שם לצידך באש ובמים, איפה הם היו לפני 10 חודשים שהיה שהיה לך יום הולדת? הם טסו לחו"ל למדינה שהכי רצית בלעדיך וכתבו סוף סוף חופשיים אבל סבתא שלך הביאה לך שתי מתנות נוספות בשמם כדי שתסלחי להם על השנים האלה, איפה הם היו שהשתכרת כמו משוגעת ורק מור אני עזרנו לך והצלנו אותך מאונס? איפה הם היו שהיו לך מחשבות להתאבד? תגידי לי איפה הם היו? ככה הם אוהבים אותך? לא ככה לא אוהבים! הם זרקו אותך וסבתא שלך באה ואספה אותך וגידלה אותך דאגה לך עשתה ועושה בשבילך הכל סבתא של אוהבת אותך והיא כן פה היא תמיד הייתה והיא תישאר איתך עד הרגע האחרון. ובנוסף הדבר היחיד שנישאר לך מהם מההורים המרושעים שלך זה שכל הבתים וכל הרכוש שלהם רשום על שמך ושתגיעי לגיל 18-19 תוכלי לקחת לך את הכל ולהשאיר אותם בלי כלום על כל מה שהם עשו לך"

הוא אמר ודמעות זלגו מעיני בכיתי הוא התקרב אלי הוא רצה לחבק אותי "תתרחק ממני!" צעקתי והוא הלך אחורה "אני מצטער" הוא אמר בלחש ויצא מהחדר ואני נשארתי בו לבד התכרבלתי בתוך עצמי ובכיתי בכי של תינוקות. מה קורה לי? מה לא בסדר אצלי? ולמה הוא אומר לי את הדברים האלה?

הדלת נפתחה…

ההמשך יבוא….