מתחת לחופה

אתה בן 27, אתה רץ בין חתונה לחתונה ובאמצע יש עוד מסיבות רווקים והקיבה שלך נהייתה שחורה מרוב בירה וודקה.
כל חתונה של חבר יש את האמא של החתן שתבוא ותשאל אותך "מה איתך? יש מישהי?" ואתה רק צוחק ואומר שהיום זה לא סובב סביבך.
הנה הגעת לחתונה של החבר הכי טוב שלך כבר שנים ושוב פעם אתה בא לבד וכבר בעל פה אתה יודע מאיזה מנות כדאי לך להתרחק, אז איפשהו במהלך החגיגה ממש לפני החופה אתה פוגש חברים מהצבא ומהתיכון כאלה שכבר הרבה זמן לא ראית.
הכלה היא לא אחת "מהחברה" ולכן יש לה הרבה חברות שאתה לא מכיר אולי רק מזהה פרצופים והנה ביניהן העיניים שלך מוצאות אותה, את החברה שלך מהתיכון ולוקח ממש חצי שנייה עד שהיא קולטת אותך גם.
בתור השושבין אתה עומד עם החתן והכלה ליד החופה והיא נמצאת שם, בקהל ולמרות הגובה שלה אתה שוב פעם לא מצליח לפספס אותה, אתה מנסה להתרכז בחופה של החבר שלך אבל כל מה שתה חושב עליו באותו הרגע זה עליה שלובשת שמלה צמודה.
כנראה שלפני עשר שנים כל מה שהיית רוצה זה להוריד ממנה את השמלה ולהיות הראשון שלה אבל היום אחרי הכל אתה רוצה רק דבר אחד, שהיא תלבש שמלה לבנה ותהיה איתך מתחת לחופה.
לאט לאט הכל חוזר לך, איך התאהבת בה לראשונה ואיך כבשת אותה, את כל המתנות שהבאת לה וכל מה שהיא עשתה בשבילך כשהסתבכת מחדש בצרות.
אתה נזכר בכמה שהיית מאושר איתה, אתה נזכר בכך שכבר אז רצית רק אותה איתך לכלל החיים והנה בחתונה של החבר הכי טוב שלך, אתה שוב פעם פוגש אותה והכל צף ועולה בחזרה.
הם כבר אמרו את מילותיהם והחתן שבר את הכוס ואתה עדיין ממשיך להריץ את כל מה שחווית איתה ואז אתה נזכר באידיוט שהיית כשנתת לה ללכת, ולא כי היא יפה או חכמה או מוצלחת אלא כי האהבה של החיים שלך, היא האישה שלך.
עברו כבר יומיים מהחתונה ואתה ממשיך לחשוב רק עליה ואז אתה מחליט להשיב אותה אליך, אתה יודע שקל זה לא יהיה אבל תמיד אהבת אתגרים.
ממש כמה שעות בודדות אחרי ההחלטה הזאת אתה רואה אותה שוב פעם מסתובבת בחוף הים עם האחיינים שלה ואתה כל כך רוצה אותה שאתה פוחד לגשת.
חיים שלמים היית יכול לעמוד ולהסתכל עליה ככה אבל אתה מתחרפן כשאתה רואה גבר אחר ניגש אליה ומתחיל לדבר איתה, ואז אתה ניגש והיא מחייכת.
החיוך שלה מחזיר לך את האור לחיים ואתה מתחיל לחייך גם.
עברו כבר שלושה חודשים מאז ואתם בזוגיות מלבלבת ואז כשהכל נראה מושלם, היא מקבלת הצעה שקשה לסרב לה לעבור לחו"ל ולסיים שם את התואר השני שלה ואתה אומר לה שהיא צריכה להסכים לה.
בשנייה שהיא עוזבת את היד שלך בנתב"ג, אתה רץ לקנות כרטיס לטיסה הבאה לברצלונה.
אתה מגיע לשם, מוצא את המגורים שלה ומחכה לה שהיא תחזור ואז היא חוזרת ורואה אותך עם זר פרחים על ברך אחת ואז בקצרה ולעניין אתה מוציא את הקופסה ובה הטבעת ואומר: "חיכיתי לך 17 שנה עד שנכנסת ללב שלי ומאז את לא יצאת, אני איבדתי אותך בדרך ליותר מדי זמן ואז כשחזרנו הבנתי והודעתי בכך שאת האישה של החיים שלי ושרק איתך אני רוצה לעמוד מתחת לחופה, אז התנשאי לי?".
היא עומדת ובוכה מרוב התרגשות ואיכשהו מצליחה לפתוח את הפה ולומר לך שוב פעם "כן".
תוך חצי שנה עמדתם מתחת לחופה וסוף סוף את שברת את הכוס ונישקת את הכלה, הכלה שלך.