הכל יכול לקרות 2 (החתונה)- פרק 18 (16+) הסוד של עמרי מתגלה!! שלושה פרקים האחרונים!!

נ.מ עמרי
המשטרה מגיע והפרידה ביני לבין הבן זונה. אני עדיין לא מבין למה היא החליטה להתקשר למשטרה. זה לא שאני הייתי הולך להרוג אותו. להכאיב לו? כן. הוא לקח לי את המשפחה והוא בן אדם רע. איך זה קורה אני לא יודע. אני יושב בשולחן המטבח חושב את כל מחשובתי העצבניים,כשטל נכנסת במהירות.
״תקשיב ותקשיב לי טוב-״ אני מוציא מילה מהפה אבל היא לא נותנת לי.
״ואל תתפרץ!״ היא צועקת ונשענת עם ידה על השולחן.
״אתה,לא שייך למשפחה הזאת יותר. הייתה ועזבת. אני יודעת שזה היה בגללי.עשיתי טעיות ולא הייתי בת זוג טובה,אבל פאקינג עזבת אותי אחרי ארבע שנים בלי להילחם עלי. מה אין לי ערך אצלך? ותנחש מי היה פה וואו אני בטוחה שזה לא קשה-הוא. הבן אדם הציע להתחתן איתי אלוהים ישמור!״ היא צועקת בטענות והאמת עולה לי על העצבים.
אני קם מכיסאי.
״אין לך אפילו זכות להצביע עלי יד! אני הייתי פה כל יום מאז שהוא עזב! והילד אפילו לא רוצה לקרוא לי אבא! מי נתן לכן בית?! מי האכיל אותכן?! מי אהב אותך את כל כולך טל?! מי! לפאקינג שבע שנים אני הייתי מי שהוא עכשיו בישבילך ואני אפילו לא יכול להאמין שאת לא רואה את זה יותר. למי נהפכת?״ אנחנו בוהים אחד בשני שנינו עם מבטים פגועים וסובלים.
״הוא לא קרא לך אבא כי הוא ידע שאתה לא האבא הביולוגי שלו,הוא רצה את אבא שלו זה מובן!״ היא צועקת.
״את מדברת עכשיו כמו האישה הכי מפונקת שראיתי,אולי את לא הטל שהתאהבתי בה,פאקינג השתנת.״ אני מנסה להחזיק את הדמעות אחורה אבל הם קרובות ואני יודע את זה.
אני לא בוכה המון,פעם אחרונה שבכיתי היה מתי שסבתא שלי נפטרה לפני שנה.
״אני מצטערת אתה לא מבין?! אני פאקינג מצטערת!! אני אכזבה אני יודעת! אתה הייתה באבל כל השנים האילו איתנו אני יודעת!״ היא מיללת ונופלת לריצפה.
אני מתיישב לידה.
״טל-״ אבל דפיקה חזקה בדלת קוטעת אותי. למה אני תמיד לא יכול לסיים משפטים בעולם הזה?
״אני אפתח.״ אליה החרא אומר מהסלון. ישלו מזל שיש כאן עדיין שוטרים,או שהייתי עושה מה שהייתי צריך לעשות קודם,פאקינג להרוג אותו.
אנחנו שומעים פתיחת דלת וצעקות של אישה.
״מה נראלך?! אז זה איפה שהיית כל הזמן הזה הא?! אצלה?! היא האישה המיסתורית?!״ אני שומע את הקול של האישה וזה נשמע קול מאוד מוכר.
״שחר תרגעי! זה לא הזמן!״ אליה צורח. פאק,זה לא יכול לקרות.
״בואי נלך לחדר.״ אני אומר לטל אבל היא לא מגיבה,פשוט יושבת שם כמו חסרת נשמה.
״יאללה טל״ אני מתחיל להילחץ,זה לא הולך להיגמר טוב.
״זוז!״ שומעים את שחר צורחת ונכנסת למבטח.
״יא חתיכת כלבה! ידעתי שיש בינכם משהו מהבית קפה המזוין!״ היא באה ומושכת בשיער של טל.
טל צורחת מכאב ולאיה מהר רץ ותופס את שחר. אני תופס את טל לפני שהיא תעשה משהו.
המבט שלי ושל שחר נפגש.
״פאק.״ שחר אומרת ואני יודע שכולם יגלו.
״מה אתה עושה פה עמרי?״ שחר שואלת בהפתעה.
״הוא בעלי.״ טל אומרת בתקיפות.
״כמה זמן אתם ביחד?״ שחר שואלת בוהה בי.
״לא עניינך!״ טל צועקת.
״יאללה בואי לחדר.״ אני מנסה למשוך אותה אבל היא לא זזה.
״ארבע שנים.״ אליה אומר לה ואני אפילו לא מבין למה.
״אוו ישלו כאן שני בוגדים אני רואה.״ שחר אומרת ומחייכת בצורה מפחידה.
״על מה את מדברת?״ טל שואלת בסקרנות.
״אני ועמרי היינו יזיזים לפני שנתיים,נחמד שהוא לא סיפר לי שיש לו אישה.״ היא מצחקקת צחוק מרושע.
״זדייני.״ אני מוצא את עצמי פולט.
״מה״ כל הצבע מהפרצוף של טל יורד ואני יודע שזה הסוף.