דימוי עצמי
תמיד חשבתי שיש קשר נחרץ בין דימוי עצמי לביטחון עצמי, חשבתי שהם חופפים.
טעיתי.
ניסיתי במשך זמן רב לעבוד על הביטחון העצמי וכשהוא התחזק והתקשה
נזכרתי שהזנחתי במשך השנים את הדימוי העצמי
התנשקתי והתנשקתי
חשבתי כי אני מסוגלת
לא ביישנית
משחררת את עצמי
מוסיפה פלפל למסיבות של שבת
עצב לדיכאון של ראשון
אבל חזקה, בשביל עצמי, בשביל החברות.
שיהיה סיפור נחמד לספר.
אבל בואו נודה באמת
איזה מן גבר ירצה בחורה שכל האחרים כבר עברו עליה
שותה, מעשנת.
ולמה בכלל אני עושה זאת?
כי אני לא חושבת שיש מה למצוא בי
אז אני גורמת שלא ירצו בי
דרמטית מידי
רועשת מידי
לא חושבת שיש בי יופי
שיש בי עומק
למרות שכולם אומרים פה אחד שיש מה למצוא בי
ואולי הם משקרים רק כדי שארגיש טוב יותר
אבל מאחורי הגב תמיד יהיו לחשושים
ואימרות אמיתיות,
לרוב לא מפרגנות
לא ציפיתי שיגידו שקרים
רוצה לרחם על עצמי
נמאס מבנים שדוחים אותי
ישר לקפוץ למעשנים
לשתיינים
למסוממים
למסור גופי בתמורה לחברה
כי חברה משמע כוח
ואיך אצליח להכות את העולם בלעדיו?
תגובות (2)
שתדעי שאני מתחברת מאוד לכל הסיפורים\שירים שאת כותבת. אני בטוחה שאנחנו מעולמות שונים, גילאים שונים ותקופת חיים אחרת אבל משהו בך ממש מזכיר לי אותי.
אני לא אגיד לך איך לחיות את החיים – לרוב אני אפילו מזדהה איתך אז אין לי איפה לבקר אותך.
אבל שתדעי שאם יש משהו שהבנתי בחיי זה שהתדמית לא באמת חשובה – אם את תשדרי שטוב לך זה מה שיראו! וזה לא משנה אם כמה התנשקת.. גם התדמית של התמימה והנאיבית הוא לא תמיד קורץ.
תהיי שלמה עם ההחלטות שלך ועם מה שאת עושה – אל תתחרטי על שום דבר. אסור להתחרט על דברים שכבר עשינו, אלא רק על מה שלא עשינו.
אני בטוחה שיש מה למצוא בך – בכל אחד יש. תדמית תמיד אפשר לשנות. אבל בנינו – לא באמת צריך.
המון בהצלחה :)
תודה רבה לך התגובה הזאת באמת משמעותית בשבילי