סיפורי ערסים אלירן ויובל פרק 6
"איך היה עם שי?"שאלתי את אלרועי בלילה.
הוא מחייך למסך הפלאפון שלו כמו אידיוט.
"מאיפה אתה יודע אחי"שאל.
"נו דבר מה שאלות עכשיו"אמרתי לו.
"אחי היא מדהימה אני לא מאמין על עצמי"אמר וסגר את הפלאפון.
"נישקתי אותה אבל היא רוצה לחכות קצת"אמר.
"אחי לך עליה היא כוסית"אמרתי לו.
"מה איתך ועם יובל?אחי אתה חייב לשחרר מטליה.יש כאן מישהי שהיא יפה וגם האופי שלה טוב מה אכפת לך אחי"אמר לי.
"לשחרר מטליה? תגיד לי אתה רציני?אני הרגתי אותה!בגללי היא מתה"אמרתי בעצבים.
"מה יש לכם טמבלים"התעורר דניאל מהצעקות שלי.
"לכו כוסעמק"אמרתי ויצאתי מהחדר.
יצאתי החוצה לסיבובים בגינות.
הדלקתי סיגריה ולא הפסקתי לחשוב על טליה שלי.
אני כל כך מתגעגע אלייך יפה שלי,איך הלכת ממני ככה איך?!
את גם מתגעגעת אליי?
אני לא יכול בלעדייך יותר.
חסרות לי המילות עידוד שלך.
חסר לי המגע הרך שלי.
אני כל כך מתגעגע..!
אחרי כמה דקות של התהלכות קלטתי את יובל יושבת ומנגבת דמעות באחד הספסלים.
ניגשתי אליה.
"מה את עושה פה בשעה כזאת?"שאלתי אותה.
"סתם לא נרדמתי"אמרה בעוד ראשה מושפל וידה מנגבת דמעה.
"את בוכה?"שאלתי והרמתי את ראשה עם האצבע שלי.
"לא לא הכל בסדר.מה אתה עושה פה?"שאלה בניסיון להעביר נושא.
"לא הצלחתי לישון"אמרתי ונזכרתי בסיבה היחידה למה אני באמת לא ישן כבר תקופה.
"שנינו שקרנים גרועים הא"אמרה.
"שנינו?"שאלתי בתמיה.
אני לא היחיד עם לב שבור?
"כן שנינו"אמרה והשפילה מבט.
"דבר"אמרה.
נשמתי נשימה עמוקה והתחלתי לספר.
"טליה,בחיים לא האמנתי שאני מסוגל לאהוב מישהי ככה.
היינו ביחד הרבה זמן.
לקחתי אותה למסיבה וואלה היה ממש כיף.
חזרנו במונית ונכנס בנו רכב מהצד.
אני שברתי את היד והרגל ומכות יבשות.
היא לא הצליחה לשרוד.
בהתחלה בבית החולים כולם ניסו לשחק אותה שהכל בסדר.
התקשרתי אליה,סימסתי לה,היא לא ענתה וחשבתי שהיא כועסת עליי.
עד שראיתי כתבה עלינו בחדשות.
לאחר שבוע בערך השתחררתי מהבית חולים.כמעט חודש לא יצאתי מהבית.
ומאז אני לא מתעסק בזה ביותר,אלוהים נותן לך מתנה ואז לוקח בבום.אהבה זה סתם חרטה"
סיימתי לספר עם דמעות בעיניים.
"אני מצטערת"פלטה לאחר כמה דקות של שקט.
"עכשיו תורך לספר לי"אמרתי.
"נדב שלי,שנה וחצי היינו ביחד!
אהבתי אותו כל כך שכבר דמיינתי את הילדים שלנו.
קצת לפני שחגגנו שנה ושבעה חודשים גיליתי שהוא בגד בי במשך חודש עם ילדה מהשכבה שלי.
שהעלתי את הנושא הזה ביום שנפרדנו הוא הצטער כל כך הרבה!
כל הזמן תהיתי לעצמי איך הוא היה מסוגל לבגוד בי ואז לרצות לחזור אליי?!נפרדנו לפני חודשיים,עד לפני חודש היה מנדנד לי.מאז אני לא רוצה חבר.אם מישהו שכל כך אהבתי היה מסוגל לבגוד בי,מה מישהו אחר מסוגל?"סיפרה גם היא עם דמעות בעיניים.
שתיקה ארוכה הייתה.
שנינו שקענו במחשבות.
"אתה יודע מה התרופה הכי טובה ללב שבור?"אמרה.
הסבתי את מבטי אליה והיא הוציאה שוקולד.
"הסוג שאני הכי אוהב"אמרתי וחייכתי.
"זה הסוג הכי טעים"אמרה ואכלנו.
ישבנו שם עוד רבע שעה בערך בשקט,אני יבשתי על הספסל ויובל נשענה עליי.
לא האמנתי שאני אפתח את הסיפור הזה לפניה.
"כבר די מאוחר"אמרה לי.
"כן בואי נחזור לחדרים"אמרתי וקמנו.
ליוותי אותה לחדר שלה.
"תודה על השיחה את אדירה"חיבקתי אותה ליד דלת החדר.
"אתה גם עזרת לי"אמרה ונישקה אותי בלחי.
יכול להיות שכדי סופסוף לשים את הסיפור עם טליה מאוחר ולתת צ'אנס לאהבה חדשה?
תגובות (2)
מזללל טובבבב????????❤❤❤????????????????????
תמשיכייי