תמיד אהיה שלך.. (פרק 7)

*קים*
חיכיתי כל כך שיחזור כבר מהבסיס,שונאת להיות סקרנית זה לא כיף,היה ממש קר בחוץ ומבול לקחתי את המפתחות של האוטו ואת המטרייה רצתי מהר לאוטו ונסעתי לאלירן.
שלחתי לו הודעה שאני בחוץ שהגעתי, התביישתי להיכנס פתאום או לדפוק, הוא יצא ויצאתי מהאוטו
ראיתי אותו חיוור לא כל כך הבנתי, הוא ישב בספסל והוא לא אמר לי להיכנס ישבתי לידו, היה שתיקה לא ידעתי מה להגיד או מה לעשות..
מה קרה אלירן אמרתי, שבוע מסנן אותי ממציא לי תירוצים מה לא היה לך כיף איתי?.
״הדבר האחרון שאת יכולה להגיד שלא כיף לי איתך, הדבר שהכי לא רציתי שיקרה קרה, לורן בהריון.״
הייתי חנוקה לא ידעתי מה להגיד ..
״אני לא יכול לבקש מימנה להפיל את התינוק היא חשבה שהיא לא יכולה להביא ילדים היא קוראת לזה נס, אבא שלי איים עלי שאם אעזוב אותה אמא שלי תגור ברחוב, אני לא יודע מה לעשות קים אני אבוד״.
מה אתה רוצה שאגיד אני אין לי מילים כל כך.
ידיי רעדו הקול שלי רעד לא ידעתי איפה לקבור את עצמי, אמרתי לו, אלירן אנחנו יכולים להילחם בזה זה לא סוף העולם,שתגדל אז את הילד מה אני אגיד זה לא תירוץ אני לא יודעת מה להגיד אני יודעת שאני נשמעת אגואיסטית אבל לא יודעת אין לי מה להגיד יותר משאתה מוותר עלי..
״זה לא נקרא לוותר קים אני מצטער מה אעשה״.
הוא התקרב אלי האף שלו התנגש בשלי ופשוט התחלנו ללטף אחד את השני, הדמעות התחילו לרדת, הנשיפות שלו כל כך חזקות ראיתי שיורדת לו דמעה, גבר שבוכה אומרים שהוא בוכה רק ליד האישה שהוא אוהב..
לא ידעתי מה לעשות רציתי רק להרגיש אותו, אני שונאת אותו ואוהבת אותו בו זמנית.
הוא הסתכל בעייני הדומעות ניגב אותם ליטף את הלחי שלי ואמר לי שהוא אוהב אותי שבחיים לא יפסיק לאהוב אותי לא משנה מה יהיה ומה יקרה.
קמתי מהספסל שיחררתי אותו מימני שתפס אותי חזק עם הגוף שלו.
מה עכשיו אלירן?זה פרידה? המילים שלי נגמרו.
״אני אוהב אותך ולפעמים לא הכל מסתדר אני מצטער קים שפתחתי לך את הדלת ללב שלי שגרמנו אחד לשני לאהוב תראי מה קרה בסוף? זה הגורל הולך נגדנו״
אל תגיד את זה אני תמיד אוהב אותך לא משנה מה אני לא מתחרטת לרגע.
הוא התקדם אלי נשק לי במצח, רציתי רק להיות בין זרועתיו, אבל כנראה לא נועדנו להיות ביחד אולי לאהוב אבל לא ביחד.
הוצאתי אותו מימני לא נשאר לי מילים לתאר כמה שהלב שלי פגוע ושבור, פתחתי את הדלת של האוטו הוא תפס את הדלת שלא אכנס, הוא פשוט תפס לי את הפנים ובלע לי את הפה הכניס את לשונו לא עזב אותי לרגע רציתי להרגיש את גופו בפעם האחרונה את החום שלו אבל זהו, הוצאתי את ידיו מימני, המבול הרטיב אותנו ממש.
נכנסתי לאוטו סגרתי את הדלת, בכיתי כמו מטורפת! המשכתי לנסוע לאט והוא היה מאחורה אני צופה בו דרך המראה של האוטו עומד במבול ומסתכל עלי, איך איך דבר כזה קרה? יום אחד הכל טוב ויום אחד זה נגמר, פשוט חמק בין ידי, מרוב הבכי כבר לא ראיתי את הדרך התחלתי לצעוק שלמה למה זה לא פייר אני אוהבת אותו כל כך איך אצליח לשכוח הלב שלי מסור אליו..
הגעתי הביתה נכנסתי לחדר שלי הסתכלתי על הקיר ופשוט הדמעות לא הפסיקו לצוף כבר התחיל לכאוב הראש, שמעתי את השיר
‏ gnash – i hate u, i love you.
…
הבוקר הגיע ואיתו הרצון יותר למות ולהיקבר איפשהוא, אמא שלי צעקה מלמטה לרדת שיקבלתי מכתב, ירדתי היא הביאה לי אותו פתחתי אותו וזה היה הזמנה לחתונה של אלירן ולורן.. אבא שלו הבן זונה לא יכל לחכות עוד קצת לא חיכה שנייה, כל כך מהר שבוע הבא הם כבר מתחתנים, איך בנאדם יכול להיות עם מישהו שלא אוהב איך? ברור שאני לא שופטת, אבל אני גם לא יכולה להבין למה אבא שלו ככה הוא אמור לרצות בשביל הבן שלו לא בשביל הכסף שלו..