A-A 5

"תפסיק להרביץ לכל דבר שזז דני!" הוא אמר. הייתי בטוח שהוא יחזיר לי אגרוף אך הוא לא עשה את זה. "בן. אל תתחיל אפילו לדבר! אני לא רוצה לשמוע אותך! חשבתי שאתה חבר שלי! הקמנו את הלהקה ביחד והיינו החברים הכי טובים!" אמרתי ודמעות ניקוו בעיניי. "תראה אותך! תראה אותי! העיניים שלי אדומות מכל הסמים המזדיינים שלך! זה מה שרצית לא? שהעיניים שלי יראו ככה לפני המנהל. הוא פיטר אותי! אתה הסולן עכשיו מרוצה? בן זונה שקרן! בגלל זה כל כך רצית שאני אקח את הlsd שלך אתמול! בגלל זה השמעת לבחורה הזאת את השיר הזה בשביל לעצבן אותי! תראה למה הפכת! תראה למה הפכת אותי בן!"
"אני לא הפכתי אותך לשום דבר! זה אתה מבפנים דני אני רק הוצאתי את זה החוצה! חתיכת בן זונה צבוע! אני לא הכרחתי אותך לקחת כלום."
"אתה רצית לעצבן אותי אז נתת לבחורה הזאת לשמוע את השיר שכתבת עליי, רצית להוציא אותי רע אז לפני כל הופעה נתת לי משהו שישגע אותי!" אמרתי והתקרבתי אליו. הרמתי את ידי והתקרבתי בשביל לתת לו את האגרוף אך הוא עצר אותי. "דני תפסיק. תסתכל על עצמך! זה מי שאתה. זה מה שהלהקה המזדיינת שלנו מייצגת. סקס, סמים ורוקנרול. העיניים שלך אדומות מהסם ששמתי לך אתמול בבירה. אתה צודק דני. היינו חברים הכי טובים עד שהרבת הכול. אתה התחלת לעשן ולשתות ולקלל את כל מי שלא פועל על פי החוקים שלך. הייתי חייב לסמם אותך מדי פעם כי רק ככה היית רגוע. לקחת את כל התהילה והקרדיטים לעצמך דני. עכשיו אני אהיה הסולן וזה לא יהיה ככה יותר." הוא אמר והרפה מידי. "היית חבר שלי אבל אתה מפלצת עכשיו! אני לא רוצה לראות אותך יותר, אף אחד לא רוצה לראות אותך יותר! לא שמעת את המנהל? אתה מפוטר! זה שתרביץ לי עכשיו לא יעזור לך. תעבור הלאה דני." הוא אמר. יצאתי החוצה וטרקתי את הדלת. הלכתי לבר הקרוב ונכנסתי לשירותים. גם שם הייתה מראה. השיער שלי היה כולו מבולגן והעיניים שלי עדיין היו אדומות. שיפשפתי אותן בתקווה שזה אולי יפחית את האדימות אבל זה לא קרה. למה בן עשה לי את זה? חזרתי לחדר במלון וארזתי במזוודה את הבגדים שלי ולקחתי את הגיטרה. לא יכולתי לחזור הבייתה עכשיו, זה רחוק מדי. שכרתי חדר במלון אחר והתחלתי לכתוב.