A-A 4

התעוררתי מהצרחות של מנהל הלהקה. "דני! הזהרתי אותך כבר כמה פעמים לעזזל! אמרתי לך לא לקחת כלום!" הוא אמר. לא זכרתי כלום, אבל זכרתי שלא לקחתי כלום. איך אני לא זוכר כלום? "זה היה פשוט ביזיון דני! אתה אחראי עליהם ואפילו על עצמך אתה לא מצליח להשתלט! זה היה אפילו יותר גרוע מההופעה הקודמת דני! התחלת לקלל את הקהל ולשבור את אחת הגיטרות…." הוא המשיך במסע הצעקות שלו אבל חדלתי מלהקשיב. "אתה מפוטר! מעכשיו בן הסולן החדש ואתה לא תחזור לפה!" הוא אמר וטרק את הדלת בחוזקה מאחוריו. מה? הוא לא יכול לפטר אותי! איך זה קרה לעזזל? הלכתי למקלחת והסתכלתי על המראה. לא התקלחתי כבר יומיים. חולצה השחורה עם הדפס של גולגולת הייתה קרועה וג'קט העור השחור שעליי היה מצחין מאלכוהול. הג'ינס שלי היה קרוע והקעקועים בידיי היו חשופים. העיניים שלי היו אדומות ושקיות שחורות מתחתיהן. בן הסולן עכשיו? איך זה הגיוני? לא לקחתי כלום… ואז הבנתי.
…….
כל הדרך לחדר של בן במלון לא הייתה ארוכה מדי. כשנכנסתי הוא היה עוד ישן במיטה שלו עם בחורה שהייתה ערומה לגמרי. זאת הייתה אותה הבחורה המקועקעת מהבר לפני כמה ימים. משכתי אותו מהמיטה לרצפה, למזלי הוא לבש בוקסר ולא היה ערום לגמרי. "מה?" הוא אמר חצי רדום חצי ער. "בן! חתיכת בן זונה! אתה האגואיסט לא אני! אתה רוצה את כל התהילה המזדיינת לעצמך לא אני! תראה מה עשית לי! הכל בגללך!" צרחתי עליו והוא קם מייד. "מה אתה רוצה? תן לישון! אל תוציא את העצבים שלך עליי אידיוט." הכתי אותו באגרוף והבחורה העירומה התעוררה בבהלה והסתתרה מתחת לשמיכה.