A-A 3

זאת הייתה הבחורה המקועקעת ממקודם. "חשבתי שאת עם בן." אמרתי והסתובבתי אליה. היא עמדה מולי ואמרה "אתה הסולן, דני. למי אכפת מהשאר?" היא אמרה והתקרבה אליי. "אתה יודע מה השיר האהוב עליי שלכם?" היא שאלה והתקרבה עד שהייתה ממש קרובה אליי, היא התחילה לזמזם שיר כלשהו וידיה התחילו למשש אותי. זיהיתי את השיר, זה היה השיר שבן כתב. דחפתי אותה אחורה. "מה לעזזל?" היא אמרה כשנכנסתי לבר. "בן? איפה בן?" צעקתי. דניס קם ורץ אליי במהירות אבל זה היה מאוחר מדי, ראיתי את בן ותפסתי את כתפיו. "מה זה לעזזל בן? אתה יודע שזה השיר שאני הכי שונא!" הייתי כל כך עצבני עליו. "מה עובר עלייך?" הוא שאל ודחף אותי ממנו. "למה הזונה הזאת התחילה לשיר את השיר שלך?" שאלתי בעצבים. "דני? מה הקטע?…" הוא אמר. "אתה יודע מה הקטע! אתה כתבת את השיר הזה כשהיית בעצבים עליי וניסית להעיף אותי מהלהקה! מה הקטע אמרנו שלא נשים את השיר הזה בדיסק אז איך לעזזל הוא הגיע אליה?" שאלתי והסתכלתי עליו. "לא יודע… אל תעשה סיפור. אתה כותב את כל השירים בלהקה! למה לנו אסור לקחת חלק בכתיבת השירים? אסור לגנוב לך את התהילה שלך חתיכת אגואיסט מזדיין!" הוא צעק ויצא מהבר.
……
"אני ודניס הולכים לבר לפני ההופעה, רוצה להצתרף?" ג'יימס שאל אותי. השעה הייתה 8 וחצי בערב. "בסדר." אמרתי וקמתי לצאת מהחדר. כשיצאנו ראינו את מנהל הלהקה ובן מדברים. "חכו רגע." בן אמר מאחורינו. הסתובבנו והוא אמר שהוא מצתרף. כשהגענו למועדון בן הוציא מהכיס שקית נייר מגולגלת. "בן מה הקטע?" ג'יימס שאל. "תרגע… האיומים של המנהל הם איומי סרק. קח דני." הוא אמר והביא לי את השקית. "לך תזדיין בן! זה לא יקרה." אמרתי. "נו דני… קח קצת. אתה לא יכול להופיע בלי." הוא אמר וחייך אליי והמשיך.
"דני. אני מצטער. קח! אתה לא יכול להופיע בלי." בן אמר והושיט לי את השקית.
"לא! מה הקטע שלך בן?" אמרתי ויצאתי בכעס מהבר. אחרי כמה דקות בן הצתרף עם בירה בידו. "סליחה דני. אתה לא רוצה אל תיקח." הוא הושיט לי את הבירה ושתיתי ממנה כמעט עד החצי. "אני לא מבין למה אתה כל כך רוצה שאני אקח? מה זה בכלל? מה הבאת הפעם?" שאלתי את בן.
"מה זה משנה… בוא נחגוג עד ההופעה הא? נעשה כיף!" הוא אמר וחזר לכיוון הבר. כמובן שבאתי אחריו.