הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 14 (16+)

נ.מ אליה
״אליה,באמת שעכשיו אין לי כוח למשחקים שלך.״ היא אומרת בזמן שהיא מרימה את התמונות החושפות שלה. אני מנסה לא להיסתכל אפילו להציץ,אבל ברור שאני לא מצליח.
אפילו בגיל צעיר לטל היה גוף נדיר ועכשיו הוא אפילו יותר נשי ויפה.
היא מרימה את כל הדפים במהירות אבל אני כבר ראיתי המון.
היא קמה ושוכחת שהיא השאירה עוד תמונה על הריצפה.
אני מתכופף ומרים אותה. פאק. מזה. בתמונה טל יושבת על כיסא רגליים פעורות ויד באמצע ה-כוס עמאק.
״פאק.״ אני אומר בקול עמוק.
״אליה תביא לי את זה.״ היא מושיטה את ידה. אני מתבונן למעלה ולא יכול לא לשים לב לפרצוף האדום שלה. איך אני רואה תמונה שלה שהיא ככה אבל היא נראת כל כך תמימה בישבילי?
״טל,את פאקינג מושלמת״ אני אומר.
היא לוחקת את התמונה ומשתתקת.
״תודה.״ היא אומרת אחרי כדקה.
״אני ראיתי את הראיון.״ אני לוחש,שתיינו יודעים מה עבר שם וזה לא היה נעים.
״עזוב את זה טוב?״ היא נשענת על הקיר. אני כל כך אוהב את הגולגול המפוזר שלה,סקסי בטירוף.
״טל,שנינו יודעים שזה הדבר האחרון שאני הולך לעשות.״ אני מתקרב אליה טיפה מרחריח את הריח של היום, תות. מתוק וטעים.
״המראיינת פשוט הייתה דפוקה ולגמרי הפתיעה אותי.״ היא שמה עט שהיה בידה לתוך פיה.
״כן היא הייתה נראת קצת דפוקה.״ אני נושך את השפה התחתונה שלי.
״קצת,יותר נכון מאוד. אבל בסוף היום אני יצאתי הכי דפוקה.״ היא נוגסת בסוף העט,גלגלי השכל שלה זזים.
״ראית את עמרי מאז?״ אני מתיישב בספסל לידה.
״לא.״ הקול שלה עולה.
״כולם יודעים טל,שווה לו גם לדעת.״ אני נשען אחורה נהנה מהשיחה הזאת שיש לנו עכשיו.
״וואו,אפילו אל תתחיל איתי אליה.״ היא סורקת את התמונות שלה עוד פעם מנסה לא להתרכז בנוכחותי.
״טל,פאקינג יש תמונה שלנו מתנשקים.״ היא מפילה את התמונות לריצפה בכעס ומתיישבת לי על הרגל.
פאקינג על הרגל. כוס עמאק אני צריך לזגור רגליים.
״אליה,חומד. אם הייתי רוצה שיקרה בינינו משהו היה קורה. וכפי שאתה יכול לשים לב אני החלטתי להישאר עם עמרי ולהתחתן איתו בעוד כשישה ימים,אז אין סיבה שאני יעשה מזה דרמה.״ היא מחייכת לי חיוך מזויף וקמה.
״אה,אז את חושבת שהדרך הכי חכמה לפתור את זה,זה פשוט לא להתייחס אלי? לאיך שאת מרגישה כלפי? לאיך שהלב שלך פועם יותר מהר שאני מנשק אותך או נוגע בך? ״ אני קם ומתקרב אליה.
״אני ארביץ לך.״ היא אומרת לי ואני יודע שהיא באמת תעשה את זה אם אני אתקרב אז אני משאיר קצת רווח בינינו.
״הוא בטח כבר ראה את הראיון.״ אני אוהב את זה שאני חלק גדול מהחיים שלה עכשיו.
אני יודע שהיא מרגישה כלפי בדיוק איך שהיא הרגישה כלפי לפני שבע שנים. זה לא השתנה.
״כן.״ היא נראת דואגת עם מצחה שמתכווץ.
״אל תתחתני איתו.״ אני דורש ממנה.
״אני ברצינות ארביץ לך אם תוציא עוד מילה.״ היא אומרת בטון רציני.
״אם זה אומר שתגעי בי לכי על זה.״ אני מצחקק והיא פאקינג בועטת לי בזין. אני חייב להודות,לא ציפיתי.
נשמע זמזום וזה הטלפון שלה. היא עונה עליו.
״הי שנוקה…כן אני יודעת…עדיין לא אמרתי לו..כן..כן״ היא אומרת מחזיקה אחורה דמעות.
אחרי שהיא גומרת את השיחה היא מתיישבת על הריצפה.
״למה פאקינג שום דבר לא יכול להיות בסדר בחיים שלי?! לא מגיע לי שלווה?!״ היא צורחת. היא לוחקת את התמונות וקורעת אותם. אני מהר מתיישב מולה ותופס את שני ידיה.
״די״ היא מתבוננת בי עם עיניים אדומות נפוחות.
״למה אתה רוצה לסבך לי את החיים אליה? למה פתאום אני כל כך מעניינת אותך? הייתה יכול להתעניין בתותי אבל נראלי שאתה גם מעוניין בי.״ העיניים שלה סורקות לי את הפרצוף.
״אני לא עושה סיבוך,אני רק עושה את הדברים שהייתי צריך לעשות פעם.״ אני עוטף את ידיה על צווארי ומתקרב אליה.
״תנשקי אותי.״ אני לוחש סינטימטרים משפתיה העוות.
״אתה יודע שאני לא יכולה.״ היא אומרת בנשימה כבדה ולא קלה.
״את רוצה שאני אנשק אותך?״
״לא.״ היא מלקקת את שפתייה.
״לא נראה לי שאת דוברת אמת.״ אני נושם את הריח שלה.
״אם אתה תנשק אותי אני אתן לך לנצח. לסיבוך לנצח.״ קולה צרוד וחלש,חסר הכוח שתמיד היה לה.
״טל,אין שום דבר רע בלנשק מישהו שאתה אוהב.״ אני אומר וידיה עושים מעגלים על עורפי.
״אנחנו לא אוהבים אחד את השני,אנחנו נמשכים אחד לשני.״ היא מחייכת טיפה.
״בולשיט.״ אני מתקרב ונושך לה את השפה התחתונה. היא מיללת טיפה אבל זה ברור שהיא נהנתה.
״תעשה את זה עוד פעם.״ היא לוחשת ואני עושה רק זאת.