בחורה שווה בקורס פסיכומטרי

נרשמתי לקורס פסיכומטרי. כמו כל בן אדם, רוצה ללמוד באוניברסיטה מקצוע מכובד, להרוויח ים כסף, להיות מסודר בחיים,
מתחילים עם פסיכומטרי. מגיע לקורס, המדריכה מבלבלת את השכל על המבנה של הבחינה, דברים שאני כבר יודע.
מפה לשם, אני קולט איזו בחורה אחת בגיל שלי ככה, שיער שחור חלק לגמרי, כמו של האסייתים, עיניים כחולות כאלה כהות,
גוף פגז, ופרצוף שהוא דווקא לא ארגז, עם קעקוע מגניב על הצוואר. נראית ממוצא אוקראיני, (אנאעארף, נראים לי אותו דבר)
הפילה אותי מהרגליים, קיצור.

מתחילות השאלות, המדריכה מתחילה לאתגר אותנו קצת בשאלות פסיכומטרי. יש איזה חנון אחד שכל הזמן קופץ ראשון, ועונה על הכל נכון.
אמרתי לעצמי שנגמרו המשחקים, עכשיו אני מראה לו, ולכולם בכיתה, שאני הכי קאליבר בכיתה. המדריכה מפילה עלינו את השאלות הכי קשות,
רק אני והחנון ההוא בכלל מצליחים לענות עליהן. המדריכה אומרת "עכשיו אני שואלת שאלה באמת מאתגרת מאוד"
רושמת אותה על הלוח. אני חושב קצת, בטוח שיש לי את זה. הבחורה הכוסית מסתכלת עליי ועל החנון, כל העיניים נשואות אלינו.
החנון מרים יד ראשון, עונה על התשובה. לא נכון! הוא טועה. המדריכה מסתכלת עליי, ביחד עם כל הכיתה, דממה מוחלטת. אני זורק את התשובה בקלאסה,
כאילו שאלו אותי כמה זה אחד ועוד אחד. המדריכה אומרת לי שזה נכון, חלק מהתלמידים מוחאים לי כפיים. הפצצה האוקראינית נותנת לי מבטים שלא משתמעים לשתי פנים,
רואים שהיא חושקת בי. אני מחזיר לה חיוך קטן, והיא נושכת את השפתיים! זהו, אני אומר לעצמי. נגמר עידן הבתולים. היום אני הולך לזיין! או בשפת הפסיכומטרי, לקחת חלק במשגל מסעיר חושים.

השיעור נגמר. חשבתי לגשת אליה, אבל היא עשתה זאת קודם. היא מתיישבת לידי, ממש צמוד, אומרת לי בקול סקסי, עם קצת מבטא, כמו שאני אוהב,
"רוצה לבוא אליי ללמוד איתי קצת"
אני חושב רגע, מתנהג כאילו עוד לא החלטתי, למרות שדוגרי אני מנסה להיזכר אם יש לי קונדומים בבית, או שצריך ללכת לקנות.
אני מסכים בסוף.

באים אליה הביתה, מתחילה ללמוד. היא מתחילה להיצמד, ולגעת, ולגעת, וואלה, קשה כבר לשמור על איפוק. היא שולחת יד לירך שלי, וזהו, אני מבין שזהו, עכשיו מתחיל הכיף.
אני נכנס קצת ללחץ, בכל זאת, לא קרה לי אף פעם דבר כזה, אז אני הולך שנייה לשירותים.
אני אומר לעצמי, "תהיה רגוע, תהיה רגוע!"
ואפילו מתחיל לשיר לעצמי את השיר ההוא של השרוט. ("כי… את… כוסית! אני אזמבר לך ת'צורה, את שאפה! אני אנקנק אותך…)

מתחילים לגעת אחד בשניה, באמת שחלום. היא מנשקת אותי, ואז אני אומר לה,
"וואי, באמת שאת תותחית. האוקראיניות הכי מפנקות, לא כמו הרוסיות השרמוטות והמכוערות האלה"
היא דופקת לי מבט מוזר, אבל בסוף מחייכת. היא אומרת לי שהיא רוצה להראות לי מה זה גן עדן, ושאני אעצום עיניים. אני עוצם עיניים, והיא קושרת אותי למיטה,
מוזר, אבל יש בזה משהו קינקי. אני עוצם עיניים, מחכה לגן עדן שהבטיחה לי. מרגיש פתאום כאילו הזריקו לי משהו.
אני שואל אותה מה זה.
"זה כלום, תירגע, עכשיו הפאן מתחיל"
אני נהיה מטושטש, חושך בעיניים, מאבד את ההכרה.

מוצא את עצמי באיזה מקום שנראה כמו מקלט, או אפילו מאורת סמים. אני מסתכל מסביבי, רואה מלא ארגזים עם אבקה לבנה, ונשקים.
לאט לאט דברים נראים בהירים יותר, ואני קולט שאני ערום לגמרי, קשור לכיסא.
אני צועק, אך אף אחד לא שומע אותי.

פתאום, נכנסת הבחורה ההיא, ביחד עם כמה גברים, ועוד איזה דבר שנראה כמו משהו בין גבר לאישה.
הם מתחילים לברבר בשפה שלהם שאני לא מבין. אני צועק עליהם שלא עשיתי שום דבר, ושישחררו אותי.
הבחורה הכוסית מהפסיכומטרי באה אליי, חונקת אותי ממש חזק, ואומרת לי, "למי קראת שרמוטה ומכוערת, הא? אני רוסיה!"
אני מבין שנדפקתי, והגיע הזמן להגיד קדיש על עצמי.

הם מתחילים להרביץ לי, לשפוך עליי מים, אני צועק ונחנק, שואל את עצמי למה זה מגיע לי.
פתאום שומע בום ענק, אבל לגמרי ענק. הדלת הענקית של המקלט עפה מהמקום, נהרסת לגמרי. למאורת הסמים נכנסים שוטרים
חמושים, שנראים כמו הימ"מ. הם עוצרים את כל הרוסים שם, משחררים אותי, ומזמינים אמבולנס.

אני מגיע לבית החולים, מתחיל שיקום וכמה טיפולים. אבא שלי בא לבקר אותי, מביא פרחים ושוקולדים, ומדברים קצת.
"לא חינכנו אותך מספיק טוב? אתה עד כדי כך תמים? זה היה יכול להיגמר באסון גדול"
זאת לא הבעיה, אני אומר לו, אני למדתי את הלקח הכי גדול.
"מה?"
שכל הרוסיות, והרוסים, זונות בני זונות.