מחסום
אני לא יודעת כיצד לפתוח את המכתב הזה.
את יודעת שהמצב שלנו בזמן האחרון אינו מזהיר ושהיו לנו תקופות טובות יותר.
האמיני לי כשאני כותבת לך שניסיתי בכל כוחי לא לוותר ולהחזיק מעמד איתך אך נשברתי בסופו של דבר.
אני צריכה זמן לבדי.
אינני בטוחה מתי אחזור אלייך, אם בכלל.
המשיכי הלאה ובבקשה אל תחכי לי.
הניחי לי ואל תנסי למצוא אותי משום שאם תעשי זאת את עלולה להתאכזב.
בהוקרת תודה על הרגעים היפים שהיו לנו,
בסליחה על כך שאני עוזבת אותך
ובתקווה שיום אחד אשוב אלייך…
המוזה שלך
תגובות (2)
קל להזדהות… כולם(או לפחות רובם) חווים מחסומים ארורים אלו.
תחפשי באינטרנט עצות להתגבר על מחסום כתיבה, כתובים שם דברים מועילים.
כשאני חווה משבר כתיבה אני בדרך כלליוצא כמה שיותר לסביבה ולטבע במטרה "לשאוב" השראה…
היי, תודה רבה על התגובה=]
אני אחפש דרכים להתגבר על המחסום הארור הזה באינטרנט, תודה על העצה ואני שמחה בשבילך שיש לך אפשרות לצאת קצת לטבע, טיול קטן הוא תמיד טוב:)