ספרי לי הרוח
ספרי לי הרוח
שאי אותי בסערת מחשבותייך
האומנם יש מקום בטוח
שלא מטה קומה לאברותייך
ספר לי הגשם גלה לי החורף
טיפה ממטר האהבה
איך אנשים מפנים לעולם עורף
ובלבם שוכנת השלווה
ספרי לי חמדתי משוא ערגתי
איך ליבת את לבי הקר ברוחך
חציתי עולם ברגלי בדידותי
לדעת שהכל מתחיל ונגמר, אצלך
כמו שהעולם התחיל בשמים
הכי גבוה ועצום עד אינסוף
וכשהראש בשמים והגוף על הרגליים
אז את זרועותיו הוא יפרוש – הסוף
ספרי לי הרוח, גלי לי עליה
היא כמו הים ואני טובע בין גליה
ספרי לה הרוח, עד כמה אני מתגעגע
מביט בה ויודע, שאין בי כלום בלעדיה
תגובות (0)