ירח אפל: פרק אחרון(ירח השמש 2)
אלינור
"לה לה לה לה" שרתי ברחוב
"תוכלי לסתום קצת אנחנו מנסים לנוח בבית" צעק מישהו
"אוי לא הלב שלי בבקשה לא" אמרתי בדרמטיות
"יואו תזיזי את הרגלים שלך מהדשא שלי" צעקה אישה מבוגרת מהספה שבביתה
"אבל הפרחים אני חייבת להריח עוד קצת נשארו לי עוד מיליון"
"את לא רצויה פה" צעק עוד מישהו
זה ממש משונה תל אהבה הפך להיות תל שנאה מה קורה פה? זה בגלל שהיום לא עשיתי פעילות גופנית? ידעתי שזה יתנקם בי הנה הלך המנוי שלי לפילאטיס לאיזה חודש אני עכשיו חייבת איזה חנות סופגניות חדשה לרוץ אליה אולי אני אלך לגיהינום של אלינור זה נשמע לי נחמד או אולי לעופי מכאן אחרת תתחרטי שמעתי ביקורת ממש טובות על המאפייה.
"אני רואה שנוח לך מדי" אמר אחד השומרים
"הפרחים הם שחורים מדי" אמרתי
"זה בטח…." ניסה להגיד השומר
אבל אני התעלפתי ואמרתי "פניאל"
בטח נגררתי ונכנסתי לאיזה בוץ כי אני בתוך הארמון מלאה בשערות ובלכלוך מזלי שיש פה עיניים שמסתכלות אליי ו.. עיניים? אהההההה ושוב פעם התעלפתי
פתאום דלי של מים נשפך עליי
"את צריכה להירגע זה לא טוב לתינוקת" אמר בעלי המעודד
"שפכתי עליי קרח? אתה יודע שאני אלרגית לקרח אה אה אה אפצוציציותי" התעטשתי
"לא זה לא טוב את יודעת שאני אלרגי לאפצי אה אה אה אפצווייי" בעלי התעטש
"אוקי למה אני בחדר במיטה קרה משהו?" שאלתי
"כן אני מניח שזה יום שלא נשכח בחיים אבל למענך אני אדאג לכך" אמר מייקל במוזרות
"למה?" שאלתי
"הפסדנו בעולמוזיון" אמר מייקל
"אוי לא" אמרתי וכמעט התעלפתי
"שלא תעזי להתעלף את דרמה קווין מידי" אמר בעלי
"אני יודעת אבל פשוט היום הזה קצת דרמטי" אמרתי
"למה?" הוא שאל
"שום דבר פשוט השכנים רעים השמש שחורה הפרחים שחורים פניאל ואנג'ילינה נהרגו" אמרתי בקלילות
"כן שום דבר ו.." הוא נעצר
"נכון הפרחים זה נורא והיום אוי אני חייבת לשתות מים" אמרתי
"פניאל?" הוא שאל
"כן הוא נהרג אני בכיתי כל הצהריים אבל נגמרו לי הדמעות לפחות הוא מת כגיבור אני שלחתי מלאך לעולם השאול שיישמור עליו" אמרתי
"פניאל?" הוא עוד פעם
"כן אני מצטערת אבל… אין מה לעשות זה מה שקורה למי שיותר מדי זמן ב.." הוא הפסיק אותי
"שוב פעם עם הטפות מוסר הבן שלך מת ואת.." הפסקתי אותו
"פניאל מת כגיבור לפחות הוא נלחם על שארית חייו כמה שהוא יכול הוא הציל שתי בנות שטניות ועוד אחד אני חושבת שאתה צריך להיות גאה בו עכשיו " אמרתי לו בגאווה אל בני
"הוא עשה את זה שוב פעם ויתר על חייו בשביל האויב ידעתי שזה ייקרה אני ידאג עכשיו לשנות הכול אתם תראו" אמר בעלי
"מה אתה עושה?" שאלתי
"את רואה את הידית הזאת זאת ידית הזמן אני מתכוון להחזיר הכול אחורה ולשנות קצת לגרום לדוויל לא לפגוש את פניאל" הוא אמר
"לא! אל תעשה את זה התינוקת" אמרתי בוכה
"אל תדאגי אני אזכור ונחזיר אותה לחיים" הוא אמר
"לא! אתה תהרוס אותו ואותי אני לא אתן לך" אמרתי ופצעתי אותו
זעם השתולל לו בעיניים עיניו הפכו לסגולות והוא הפך ליצור אחר ל…איש זאב
"מה אתה מייקל?" שאלתי חוששת
"איש זאב אהובתי אני לא אתן לך להרוס את זה" הוא אמר בכעס
"לא" זרקתי עליו אבקת שריפה והוא עלה באש
"אהההההההה" הוא צעק
"אני אעשה הכול בשבילך מלאכית קטנה שלי" אמרתי
"אוי לא" פתאום הרגשתי שהיא רוצה לצאת
מייקל אבל כיבה את השריפה ומרוב הכעס תקף אותי ופצע אותי קשות הוא הרים את ידו כדי לפגוע בי עד שראה את המלאכית הקטנה והיפה
"היא חמודה" הוא הסתכל במבט וחזר לעצמו
"כן שמור אליה אני לא הצליח אבל אתה יכול לשמור עליה" אמרתי לו
"לא אני לא" הוא אמר ושם את התינוקת בזרועותיי
"אתה מתכוון לעשות את זה? להחזיר את הזמן ולהחזיר את התינוקת לבטן?" שאלתי
"כן אני מתכוון למען פניאל" הוא אמר
"תעשה לי רק טובה אחת אל תגרום לדוויל ואוולין ונביל לשכוח" אמרתי
"מה זה?" הוא שאל
"אני רוצה שהם ייזכרו שבני היה גיבור כשהם נלחמו" אמרתי וסגרתי את עיניי לא מתתי שמעתי והקטנה הייתה על זרועותיי בוכה הוא בא אליי נישק אותי וליטף את בתי
"אני מבטיח לך כך אעשה"
הידית הוחזרה אחורה והכול חזר בזמן.
"פניאל"
תגובות (0)