מעצמי
מנסה לשרוד בעולם קפוא בלי מוצא.
מבוך החיים הולך ומסתבך.
חולמת על מי שאף פעם לא הייתי
וכנראה גם על מי שאף פעם לא אהייה.
אשליות אופפות אותי,
ואני נותנת להן.
ואני נותנת להם.
מנסה להאחז בדברים שנאחזים.
מתפוררת בין השאר
וכבר אין שמחה
וכבר אין צחקוקים
רק שקט של מבוכה
דמעות של עצב
נשארת חסרת מילים
ריקה לחלוטין
מכל רגש
מכל תחושה
מעצמי
תגובות (2)
אהבתי מאוד את הכתיבה, כל שורה מעבירה רגשות, בקטע שעד שאתה מגיע לסוף אתה מרגיש את העוצמה של השורה האחרונה… (הסתבכתי קצת עם התגובה ~.~)
בכל מקרה, יפהפייה ועמוק
תעשי בבקשה טובה לעצמך, תעצרי וקחי את עצמך בידיים.
ריקה? לפחות חלל ריק אפשר למלא.