הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 9 (16+)

נ.מ טל
אני לוקחת נשימה עמוקה ונכנסת לחדר שינה שלנו.
כפי שציפיתי,עמרי היה במרפסת,מעשן סיגריה.
אני יוצאת החוצה אליו ומחכה להתייחסות שלו.
״עמר-״
״לא טל,פשוט לא.״ הוא קם וזורק את הסיגריה מבעד המרפסת.
הוא מסתובב אלי עם מבט פגוע,אפילו לא טיפה מעוצבן.
״אני מבין שהוא עכשיו עם תומר?״ הוא נועץ בי מבט חודר.
״כן.״ אני לוחשת,אין לי טעם לשקר.
״וכמה זמן אתם כבר ביחד?״ הקול שלו קטוע ופגוע.
אני מיד רצה אליו ונוגעת בפרצופו.
״עמרי,אנחנו לא ביחד.״ אני מלטפת את הזקן שלו ונעצבת מהמצב.
בעלי לעוד שבוע,בטוח שאני בוגדת בו עם האב של בני. שזה נכון.
זאת הפעם הראשונה שהודתי בזה.
אפילו אם רק התנשקנו פעם אחת,לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו ובקטע מיני.
כל פעם שהוא הוריד את ידיו ממני כבר התגעגעתי אליהם.
ומחשבות זאת גם בגידה.
הכובע של עמרי מתנופף עם הרוח והוא מאזן אותו על ראשו.
״דבר אחד שבחיים לא היית טובה בו זה לשקר,טל.״
״אני לא משקרת עמרי! אני מאוהבת בך! מה אתה לא מבין?!״ אני מתפרקת מולו,טוב מאוד שתותי לא פה בכדי לראות את זה.
״ההליכות שלך היו בכדי לפגוש אותו נכון?״ הוא חוקר את פרצופי.
״לא.״ אני צועדת אחורה ומוציאה סיגריה מהקופסא על השולחן.
״אל תעשני עכשיו.״ היא בא לחטוף ממני את הקופסא אבל אני מהר מוציאה סיגריה.
״אתה לא רציני נכון?״ אני מופתעת. בכרגיל לא אכפת לעמרי מתי ואם אני מעשנת.
״רציני לגמרי,תותי כבר בטח לומד מאביו שזה בסדר. אני לא רוצה שהוא אלמד את זה מאמו.״
הוא עוד פעם מתקרב אלי ומצליח איכשהו לחטוף ממני את הסיגריה.
״עמרי.״ אני נוזפת בו. הוא לא מתנהג כמוהו.
״את רוצה שאני אעשה סידורים לבטל את החתונה?״ הוא מדבר אלי בכאילו שזה פגישת עסקים.
״אתה לא רוצה להתחתן יותר?״ אני בקושי מצליחה לומר,מופתעת ממילותיו.
הוא מסובב את גבו אלי ומסתכל על הנוף היפה מבעד המרפסת.
״אני לא רוצה להתחתן עם מישהיא שמאוהבת במישהו אחר ומשקרת לעצמה ולי.״
אני רצה לגבו ומסובבת אותו אלי.
אני רואה שיורדת לו דמעה,אבל לפני שהוא מספיק לנגב אותה אני מנגבת אותה עם אגודלי.
הוא משאיר את הלכי שלו בתוך ידי ואני נשבעת שזה הקטע הכי אינטימי שאי פעם היה לנו.
״עמרי,אני רוצה אותך רק אותך.״
״אז תסבירי לי מה הוא עושה בדירה שלנו בפאקינג שתיים בלילה.״ הוא דוחק את ידי ושם את הסיגריה שהוא גנב ממני לפיו.
״הוא רצה לראות אותי.״ אני פולטת,לא הכי חושבת.
״ולמה הוא רצה לראות אותך?״ עמרי חוקר אותי ומנסה להבין מפרצופי אם אני משקרת או לא.
״תותי.״ אני נהיית יבשה,הוא לא צריך לדעת את האמת.
״איך הוא ידע איפה אנחנו גרים טל?״ הוא ממשיך עם חקירתו נועץ בי מבטים פה ושם בזמן שהוא סורק את הנוף.
״כי הוא גר לידינו.״
״מעניין.״ הוא מצחקק. אני לא מבינה מה קורה פה.
״מה מצחיק?״ אני מפחדת מההתנהגות המוזרה שלו פה עכשיו. עמרי אף פעם לא היה נראה לי כל כך מרוחק ומשונה.
״למה נראלך שהוא איכשהו גר בניין לידינו? ואיכשהו די ג׳י בחתונה שלנו?״
״יש מקרים מוזרים בחיים עמרי.״ אני מתייצבת לידו מחכה לעמרי שלי שיחזור.
״לא כאילו,אל תדאגי אני כבר ביטלתי לו את העבודה בחתונה שלנו.״ הוא מביט בזוג שהולך ברחוב החושך יד בחד.
״לא היה איזשהו חוזה שחתמנו? שמאסר אותנו לבטל לו ימים לפני?״ אני לא מיבנה איך הוא הצליח לעשות את זה. גם הוא ידע ולא אמר לי בכלל. כנראה הזוגיות שלנו לא בנויה על אמת.
״ישלי דרכים.״ הוא נושף את הסיגריה ומתיישב בחזרה על הכיסא.
״מה עשיתה?״ אני דורשת ממנו,איך הוא הצליח להוציא אותנו מזה?
״אוי רק סיפרתי למשטרה על הדברים הנחמדים שאליה שלך עושה בזמנו הפנוי.״ הוא זורק את הסיגריה מבעד המרפסת.
״מה.סיפרת.עמרי״ הכעס בי הגיע עד לקצה. לא משחקים איתי משחקים.
״אוי,רק על זה שאליה אהובך מכר סמים לקטינים,שנה שעברה.״ הוא בוהה בי,בוחן את תגובתי.
אני נופלת לריצפה בשוק.
אליה שלי? מה עשית?!