באש ובשמיים

זוכרת איך היינו הולכים בלילות
משתכרים מטעם החטא
קצת שואפים מהחופש בורחים מהשאלות
ידעת מה לקחת וידעתי מה לתת

כל לילה היינו בורחים הכי רחוק
כך זה נמשך שנים, שנים של צחוק
התמכרנו לריח החופש, עם רוח הנעורים
הצלילים שהלכו בנו קסם בימים האפורים

זוכרת את הרגע ההוא האחרון
סביב המדורה, פחדנו להביט בשעון
עד השחר היינו אפופים בעשן של אהבה
אוחזים ברגעים – כי האושר היה אתך בסביבה

זוכרת את השיחות, שנמוגו עם הזמן
כאילו על כל הזכרונות נפל מסך עשן
זוכרת את הדמעות שלא היו אז כשהיית
את כל החלומות שלי שרק את ראית

עכשיו כשאני שומע את השיר שלנו
מביט במילים מילים של דם שיחדיו כתבנו
כל כולי צמרמורת קורא לך ואת לא חוזרת
היית כמו רוח סוערת אף פעם לא נשארת

בואי הלילה, בואי וניזכר בלילות שלנו
רק הלילה נברח מכאן למחוז אהבתנו
או שתבואי אליי או שאני אגיע אלייך
כי באש ובשמיים אצעד אחרייך