ילדי לא נשאר איתי

נוגע ללב ויפהפה.
ודווקא אין לי הערות

וואו מדהים!! מרגש ועצוב): מקסים ממש

תודה :)

מאוד יפה..
יש לי הערה אחת- החרוזים בנויים כך שתי השורות הראשונות מתחרזות וכך גם השתיים אחיהן.
חרוז זה לא רק שהמיחה האחרונה תסתץיים באותה הברה כמו המילה האחרונה בשורה לפניה אלא גם שהמשקל של השורות יהיה זהה.
עמדת בתנאי הזה יפה עד שהגעת לשורות הבאות:
העלים מרשרשים ברוח
הסנאי ממלא ראותיו באויר הדלוח
זה קרוב… אבל זה קצת לא מדויק

לא הבנתי כל כך את הכוונה שלך…
דלוח ורוח מסתיימות באותה הברה של "וח".
לא נראה לי שהמשקל של השורות חייב להיות זהה, לדוגמא-
אני יכולה לכתוב:
'פוסע לו בצעדים כבדים
לחייו לא מפסיקות ולו לרגע להאדים
חוצה הוא את כל השכונה
נדמה שחייו נעשים בתבונה'-
אין בזה בעיה, נכון?
אבל אני לא מומחית לשון.
אין לי מושג בכלל.
אז… אני לא יודעת..

השיר כתוב בצורה מושלמת !
ומעביר רגשות וחוויות בצורה כל כך מדוייקת .
לדעתי כדאי לך לנסות להעביר את זה הלאה-אפשר להשתמש בשיר כזה בטקסים של ימי זיכרון .
הוא באמת מעורר רגש ומחבר מאוד למצב .
אומנם הייתי מוותרת על הבית השלישי -הוא נראה לי קצת לא משתלב עם האווירה המאוד רצינית של שאר השיר .
אבל זאת רק דעתי -אני בטוחה שאת יודעת טוב יותר ממני מה רצית להעביר דרך השיר ואולי זה הבית המתאים ביותר .

תודה רבה!
יכול להיות שאת צודקת בקשר לבית השלישי,
אבל יש מצבים שכבר איו לך מה לרשום אז רושמים סתם דברים אקראיים שאיכשהו מתחרזים,
וזהו נראה לי :)

שקוראים את זה רגיל זה נשמע מוזר (בלי להעליב)

אבל עם זה היה עם מנגינה.אז זה היה יותר

יפה אבל כל השאר ססבוש

סבבוש