ירח אפל: פרק 21 (ירח השמש 2)
פניאל
"נמאס לי לברוח" אמרתי לנביל
"אהה אוקי בוא נטרף על ידי איש הזאב המאיים נשמע לי חוויה" אמר נביל בלגלוג
"די אם זה נביל אני רציני" אמרתי ברוגז
"אני יודע שאתה רציני אבל פניאל תסתכל על עצמך אתה לא נראה אחד שיכול ללכת מכות" אמר נביל
"למה לא? אני לא חלש" אמרתי מבקש הסבר
"זה לא שאתה חלש פניאל זה אופי אני מכיר קצת את אנג'לינה ואתה אנג'לינה" אמר נביל בקצרה
"אני לא אנג'לינה" אמרתי לו ברוגז
"אתה כן אנג'לינה יש לכם את אותו אופי שניכם לא בדיוק הכי מבריקים בעולם אבל כשאתם צריכים להוציא יציאה חכמה יש לכם את זה" אמר נביל
"זה שטויות אני אוכיח לך את זה" אמרתי כועס
"לא פניאל" התחנן נביל
"סול איפה אתה" צעקתי
"פניאל תפסיק לצעוק שלא ייעלה אלינו" אמר נביל ושם אליי את היד
"תוריד ממני את היד נביל ואל תפריע לי" אמרתי וצעקתי "סול איפה אתה"
עיניים אדומות פתאום הציצו מהשיחים
"לאאאאאאא" צעק נביל
"קדימה תתכונן ל…" אמרתי עד שראיתי
"אוי תפסיקו כבר עם המשחקים האלה" אמרה אנג'לינה
"הוו זה אנג'לינה מזל חשבנו שאת סול" אמר נביל בנשימות כבדות
"הוא לא רחוק עכשיו תברחו" היא אמרה
"אנג'לינה הכול בסדר?" שאל נביל
"זוז! מהר!" היא צעקה ונביל ברח
"פניאל לך אחריו מהר לפני שסול יבוא" אמרה אנג'לינה
"לא אני לא מוכן לזה אני הולך להתייצב נגדו אין לי מה להפסיד" אמרתי ופתאום רעש נשמע בין השיחים
"פניאל בבקשה לא" אמרה אנג'לינה
"ביי אנג'לינה נפגש אחרי הקרב" אמרתי ורצתי לשיחים
נכנסתי לשיחים והתקדמתי לעבר הרעש עד שראיתי את… בלה בלה איכס יתוש נכנס לי יתוש ואז פתאום סול הופיע
"אההההההההה" צעקתי
"מפחד פניאל אתה צריך לפחד הסוף שלך קרב" אמר סול
"לא בלעתי יתוש בלאכס בלאכס" אמרתי
"מסתיר את פחדיך חחח זה לא יעזור לך" אמר סול
"אוי לא זה דבורה אההההההההההה" צעקתי
עד שסול העיף לי סטירה ומחץ את הדבורה
"אהההההההההההה" הוא צעק מכאב
"אאהההההההההה" צעקתי מהצרחה
"למה אתה צועק?" שאלתי
"כי נכנס לי העוקץ" הוא אמר
"בלה בלה בלה תירוצים" אמרתי
"מספיק עם השטויות הגיע הזמן להילחם פניאל" אמר סול
"מתי?" שאלתי
"עכשיו" אמר סול
"אוי עכשיו אין לי זמן מה דעתך על עוד חודש?" שאלתי אבל הוא קירב את ציפורניו לגרוני
"לא יזיק לך איזה מייקאובר" אמרתי לו והוצאתי את הקלמר המדהים שלי מהכיס
"מאיפה הקלמר הזה? ומה?" שאל סול מופתע
"זה ארנק המייקאובר שלי דה צריך תמיד לשמור על הגזרה" אמרתי כמבין
"אוי ו… מה אתה עושה?" שאל סול
"זה פינצטה זה לא ייכאב" הוצאתי לו שיערה והוא פתאום נפל לשינה
"המממ.. טוב לפחות עכשיו אני יסיים " אמרתי בשמחה
המשכתי והמשכתי עד שהבנתי שגזרתי קצת יותר מדי ואופסי עשיתי אותו קירח בלי שערות
"סול זה בסדר שאתה קירח" שאלתי אבל הוא היה עדיין רדום
אור פתאום הופיע והגוף שלו התחיל להיעלם הכול הפך פתאום למשהו אחר הראש לגולגולת הידיים לעצמות רזות וראיתי אותו הופך לשלד.
פתאום אוולין הגיעה היא נראתה חיוורת.
תגובות (0)