פרק שני בסיפור בהמשכים שלי (:

פרק שני (:
♡~♡~♡
"הייתי בגן היום. צצת כמו רוח ביום גשום. בלי הודעה מוקדמת על ילדה חדשה שהצטרפה.
הצגתי אותך לחברי אבל הם רק אמרו לי שהם לא רואים כלום ושאני מדמיין.
הרגשתי אותך כל חיי אבל רק היום תמונתך התבהרה בעייני. אני יודע שאת באמת קיימת. אני מיששתי את ידייך. לא דיברתי אל אוויר כאשר שיחקנו בבית הבובות, אני יודע זאת.
הגשתי לך חצי מהכריך שלי כי ראיתי ששחכת אבל את לא נגעת באוכל. אפילו לא טיפה. כנראה לא היית רעבה. הדבר היחיד ששאלתי את עצמי היה למה את לא דיברת? אפילו לא מילה אחת. לא לשניה. אמרי משהו, אני זוכר שאמרתי בקול והגננת הסתכלה עליי המומה. ואז הפסקתי לשכנע אותך לעשות זאת. התרגלתי לשקט שיש בייננו. היה בו משהו יפה, משהו שליו, משהו… שאני לא יכול להסביר לך"
♡~♡~♡