עולם החלומות של אביטל – פרק 2

אביטל לא יכלה להוציא שום מילה מפיה. מבחינתה , להיות החברה של תמיר קצת מפחיד אותה .
" תמיר, מה שתית??? אני… אדבר איתך יותר מאוחר. אין לי זמן בשביל חברים. אחיך יסלק אותי מכאן אם הוא ידע באיזשהו רמז שאני החברה שלך. זה מסוכן, לא?" חשבה אביטל בקול.
"אולי תגידי שכן , תראי אם כבר לא נגלה את זה לאף אחד, גם ככה חורש לא יודע שאת החברה שלי וקצת נכיר זה את זו לעומק. נו, אביטלו'ש. תגידי לי מה שהחלטת , בסדר?" אמר תמיר בהתלהבות. אבל אביטל לא ענתה והלכה לה למטה.
למטה חיכה לה חורש , הוא ישב במקומו זעוף פנים היה ולא ידע מאיפה להתחיל את שיחתם הארוכה.
" אביטל , חשבתי שהייתי די ברור מההתחלה , אמרתי לך במפורש חד וחלק אם את פה את באה כדי לעבוד לא כדי לעשות מעשי קונדס ולכרכר לי עם תמיר ולהיכנס איתו לעניינים רומנטיים. זה לא מוצא חן בעיניי." אמר חורש בזעף.
" כן , מי אמר לך שאני יוצאת עם תמיר? אני בכלל לא החברה שלו. אתה יכול לשאול אותו , זה ממש לא נכון. ואז אתה תראה שאני צודקת , כמו תמיד בא להאשים רק אותי במקום לראות את הדברים כמו שהם." התעצבנה אביטל. חורש נאנח וחזר לעיסוקיו.
אביטל עלתה לחדרם של שי ולידור, היא סידרה את הבגדים שנחו על שני הכיסאות. " מה נשמע? תגידו את האמת , מפריע לכם שאני פה?" אמרה אביטל בחוסר נעימות.
" לא ממש, את להפך ממש נעים לנו בחברתך . אולי תשבי איתנו כמה דקות?" ביקשו שי ולידור מאביטל בנימוס.
" הממ.. יש לי הרבה עבודה לעשות . לכו לישון , ילודדס. אל תשכחו שיש לכם בית ספר מחר. " התחמקה והלכה לחדרה. היא הורידה את כל הסיכות שהיא שמה בשערה הבלונדיני.
תמיר התייצב בפתח החדר כדי לשמוע מה הייתה ההחלטתה של אביטל . אביטל התבוננה בו חסרת מילים אך לפתע היא חשבה רק על צמד המילים המלחיץ: להיות החברה של מישהו זה גם מלחיץ ומפחיד. היא לא יודעת מה לעשות.
" אביטל , תרשי להגיד לך משהו : את לא צריכה סיכות כדי להרגיש מיוחדת במינה. את ממש מיוחדת באישיות שלך. תגידי לי מה היא החלטתך. אני סקרן מאוד לשמוע! שתפי אותי בבקשה." אמר תמיר בהערצה והתבונן בה בהערצה.
" ההחלטה שלי היא לומר שאני כן נותנת לך הזדמנות ואומרת שאני מסכימה להיות החברה שלך. רק בלי לגלות לחורש את מה שקורה בינינו. כי הוא כבר מרגיש את מה שאני עושה ואת השפעתי הרעה עלייך." אמרה אביטל בחשש. רק היה חסר שישימו ברקע מוזיקת מתח ברגע שבו חורש יכנס.
" יש, ידעתי שאת תסכימי. אז נתראה בסתר כך חורש לא יחשוד שיש משהו בינינו. עכשיו את החברה שלי. מה יקרה אם אני אנשק אותך, מלאכית שלי?" אמר תמיר בחיוך ונישק אותה ממושכות.
אביטל דחקה אותו מעליה כי היא נבהלה אם חורש יבוא ויראה אותם ביחד. " לדעתי אנחנו חייבים להיות זהירים. כי אם חורש יגלה שאנחנו יוצאים , אותי הוא ישלח באריזת מתנה לאנטארקטיקה. שזו בערך המקום הכי קר בעולם. " אמרה אביטל בהרהור.
" אביטל , אין לך מה לדאוג. זהו סתם הפחד שלך . אני אומר ששווה לקחת סיכון. אנו חיים רק פעם אחת בחיים. מה יש לנו להפסיד? " אמר תמיר בהתרגשות אך אביטל הביטה בו בפחד.
" אני מפחדת כי אחיך הבוס שלי. אני לא יכולה לעשות שום דבר מבלי לשאול את רשותו. אני חושבת שכדאי שנלך לישון. יש לך מחר בית ספר?" שאלה אביטל מבלי לראות שעצבות מילאה את ליבו של תמיר.
" כן , אביטל את החברה שלי. אל תשכחי. נמשיך בשיחתנו מחר, טוב?" חתם תמיר ויצא מן החדר מדוכדך ועצוב.
אביטל החליפה את בגדיה לפיזמת קיץ הכחולה שלה. היא כיבתה את האור שבחדר והלכה לישון. היא קיוותה שמחר יהיה יותר טוב. היא השאירה את הסיכות שלה על שידת הלילה. עוד יום עבר לו בבית משפחת אבני