הכל יכול לקרות 2 (החתונה)-פרק 4 (16+)

נ.מ אליה
״אני רואה שכן.״ אני אומר,מאוכזב שלא יכולתי לראות את הקעקוע שידעתי שקשור אלי.
אני לפחות שמח שהיא לא ראתה את הקעקוע שלי שעשוי עליה.
״טוב,שניינו צריכים לחזור לאנשים שמחכים לנו.״ היא מטופפת את אצבעותיה על רגליה,איכשהו יותר מדי מרוכזת בעץ לידי. אני מכיר אותה כל כך טוב,אני יודע שהיא פשוט מנסה לא להיסתכל עלי.
״החתונה עוד שבוע נכון?״ אני תופס את מבטה.
״כן אבל-״ אני קוטע אותה.
״יש סוג מסוים של מוזיקה שאת אוהבת?״ אני מתחיל לדבר עבודה,בכדי שאני יוכל תשמור אותה לעצמי לפחות לעוד כמה דקות.
״אני אוהבת סוג מוזיקה שנקרא האקס שלי לא יהיה בחתונה שלי.״ עיניה נשארות על עיני לא מהססות לשנייה.
אני מהר חוטף לה את התיק ומוציא את הקונדום.
״אין לך זכות ליצחוק עלי,שאת הולכת עם קונדום אחד בתיק בגיל עשרים ושתיים.״
היא מנסה לא לחייך,אז פרצופה מאדים טיפה.
היא מנסה לחטוף את הקונדום ממני אבל אני מכניס אותו לכיסי.
״מה את יודעת? אולי אני יהיה מזליסט הערב.״ פרצופה מיד נהפך לעצוב,אפילו פגוע.
״כמה זמן אתה איתה?״
״למה אכפת לך?״
״כי סתם.״ היא נהיית יותר שקופה.
״שנתיים.״ אני מוציא גם את הטמפון מהתיק.
״טלטל,אני זוכר שאת היית יותר בקטע של פדים,מה עבר?״
עכשיו הפרצוף שלה האדים מכעס.
״הבנתי שיותר נוח לשים טמפון שאת לא בתולה יותר ופעילה מינית.״ היא יודעת שלמילותיה יש כוחות עלי והם מצליחות המון. פאק.
״את יודעת אני לא חושב שהקונדום הזה יהיה מתאים..לגודל שלי…המידה היא״ אני מוציא את הקונדום והופך אותו.
היא מיד גונבת את התיק ממני.
״אוי תאמין לי אליה,עמרי הראה לי דברים שאתה בחיים אפילו לא יכולתה להראות לי.״
היא עושה סיבוב ומסתובבת.
״את יודעת שלא הלכתי לצבא?״ אני לוחש,אבל היא מסתובבת.
״מה?״ אני רואה שבתוך תוכה ישלה עוד המון רגשות ואמפטיה אלי,היא לא תעזוב עד שאני אגיד לה. כמו הכוח שיש לה עלי,לי יש עליה.
״בגלל שהייתי כל כך מכור לסמים לא ראו אותי במצב טוב לשרת את המדינה.״
אני מוצא את עצמי נפתח אליה,מה שלא מפתיע. רק מה שהיא לא יודעת,שזה הפעם הראשונה שהודתי לזה בחיים.
״אליה..אני כל כך מצטערת.״ היא נשענת על העץ ליד,לא מרוצה מהשמש שעליה.
״אל תדאגי עשיתי שירות לאומי דפוק.״ אני קורא את המאחורה של הקונדום: EXTRA LARGE
וטף. לילד יש הרבה יותר ממה שציפיתי. חבל שלי יש EXTRA EXTRA LARGE.
״אני גאה בך.״ היא מפתיעה אותי.
״למה?״
״שאתה כבר לא מכור לסמים ונקי.״ אני רואה שהיא מחזיקה אחורה מילים לפי זה שהיא נושכת את השפה התחתונה שלה.
״תודה,אהובה.״ אני זורק את הקונדום לצד.
״נראלי שלמישהו אחר זה יהיה בשימוש יותר טוב,קצת קטן עלי.״ אני קם ומתקדם לעברה.
״אוי תאמין לי זה גדול עלייך.״ היא מחייכת חיוך קטן.
עם הזמן,אני מוריד לה את הקירות והיא אפילו לא מבינה עד כמה זה משמח אותי.
״תאמיני לי שלא,לפחות לא ממה ששמעתי.״ אני מגיע קרוב אליה,בכך שאני מרגיש את הנשימות שלה וקצב המהיר שלהן.
״אוי לא באלי לשמוע יותר.״ היא דוחפת אותי כמשחק והיא לא מבינה כמה זה מדליק אותי.
אני צריך ״לתקן״ את עצמי ומהר.
״נראלי שאתה ותומר הייתם מאוד קרובים אם הייתם מכירים.״ היא בוהה לי בשפתיים.
״גם אני חושב.״ אני מתקרב ומנשק אותה.