חזון
נותר בודד ברוח,
מביט בחזון לכיוון ארץ הקודש.
ארץ ישראל.
המסע עוד ארוח תחת רגליו הכבדות,
היחפות.
השמש הקופחת על ראשו, מאיימת להמית אותו.
דלות המים שלו.
צלקות שממלאטת את עורו השחום,
עורו שנצבע עקב השמש.
שערו שהולך וגדל.
הכל בשביל החזון לישראל.
נגיעות האור שממלאות את עינייו.
עיינו שהתעוורה.
הוא ממשיך להביט בחזון ולא מתיאש.
הוא נאבק עם אצבעותיו, ציפורניו.
שורטוט את הדרך הקשה.
הוא יעבור מכשול אחרי מכשול,
הכסף שנגנב.
העושר שהיה לו.
והיכן משפחתו?
הדם שתחת רגליו, הוא ינצח!
ורגליו היחפות שאת העור הורידו,
את הבשר שרואים.
הוא נאבק חזק.
הוא לא ישבר, הוא ינצח.
תגובות (3)
מדהיםםםם!
כל-כך יפה!
וואו!
כל כך מדויק, כל כך עשיר בכאב…
מרגש…
המשיכי לכתוב!!!!
מצפה לעוד סיפורים ממך ;)
ואו תודה לך! מה הכי אהבת? (שאדע במה לדייק)
סיפור יפה. כתבתה בצורה ממחישה. אבל יש לך הרבה שגיאות כתיב. לא כותבים "ארוח" אלא "ארוך". לא "ממלאטת" אלא "שממלאות", "עינייו" החלף ל"עיניו" במקום "שורטוט" תכתוב "שורטות".
בהצלחה