סיפור ללא שם על וואן דיירקשן וזה פרק 36 חלק א'- החלום:))))

"ג'יי לוק קים האוכל מוכן, רדו למטה"
-"היי פגשת כבר את נונה?"
"כן," חייכתי בזמן שאנחנו יוצאים מהחדר ויורדים למטה,

התיישבתי מול לוק ונונה וג'יי התיישב ליידי, נונה שמה לנו את האוכל והתחלנו לאכול, -"אהבתי את העוף נורא!" אמרתי, -"היי גם אני" אמר ג'יי והסתכל עלי,
"גם אני נונה" אמר לוק והסתכל עלי, נונה חייכה אלינו וקמה כדי לקחת את הצלחות שלנו כשסיימנו, עזרתי לה לנקות את השולחן, הסתובבתי ונתקלתי בג'יי, -"הוו" הוא חייך, היינו כל כך קרובים, לראות את הדבר שיפה בו מקרוב כיאילו עשיתי עליו זום לפני שניה, זה היה קסום.
הוא התקרב אליי באי נוחות ובמהירות והביא לי נשיקה בלחי, הסמקתי וכדי לא להראות את זה השפלתי מבט, -"הפעם אני אומרת את זה, אתה מעוניין בי" קרצתי ועליתי לחדר שלהם, נתקלתי בלוק ששיחק באקסבוקס 360,
-"בואי נשחק!" הוא עצר את המשחק והסתכל עלי בסימן שאלה, "ג'יי בוא משחקים אקסבוקס"

כעבור חצי שעה התייאשתי, הם ניצחו אותי, "I FELL LIKE A SHIT" זרקתי את השלט על ג'יי,
"את גרועה"
-"בוא נשחק בברביות נראה אותך עושה קול של בת"
"בוא נשחק בברביות נראה אותך עושה קול של בת" הוא ניסה לחקות אותי אבל לא הצליח, עליתי עליו והתחלתי להרביץ לו בצחוק, -"היי אני ג'יי ואני חושב שכל הבנות מעוניינות בי" חיקתי אותו,
"FAGGOT!" צעק לוק והסתכל על ג'יי,
"לגמרי" ירדתי ממנו ונעמדתי ליד המשקוף של הדלת, הפלאפון של ג'יי רטט
"היי ג'יי מישהו מתקשר אלייך,"
-"תניחי אותו בצד אל תעני"
"זה ביו" זרקתי עליו את האייפון,

-"איפה? מה?"
-"ואו אני אבוא עכשיו"
אני ולוק העברנו מבטים של מה הולך פה ובלה בלה, "מה קרה?"
-"סתם"
"לאן אתה הולך?"
-"אני אחזור" הוא חייך ויצא מהחדר,

"מה זה לאן הוא הולך?"
-"לא יודע"
"טוב אז אני אחזור הביתה"
-"למה? כי הוא הלך? אבל אני כן"
"כן אבל…" לא היה לי כל כך נוח לו להגיד שאני, לא משנה
-"אוקיי הבנתי אותך," הוא הסתכל עלי במבט פגוע, מנסה להסתיר את זה איכשהו
"לא לא הבנת אותי, זה בסדר אם אתה רוצה אני אשאר איתך"
-"לא צריך," (היא נרדמה על המיטה של ג'יי, כל מה שיקרה אחרי השורה הזו, זה חלום. זה לא באמת קרה.)

נכנסתי הביתה וראיתי את אבא ואמא עם מזוודות, -"מה? לאן טסים הפעם?," "הפעם אנחנו טסים לבד לחופשה," חייכה אמא וחיבקה אותי, -"אני שמחה שחזרתם,"
"גם אני מתוקה" חיבקתי את אבא ונפרדנו, התיישבתי ליד המטבח ושיחקתי עם השקית סוכר, -"משועממת אה?"
"כן מאוד, עכשיו הבית ריק וחשבתי ש-"
-"לא יקרה, לא קימברלי! את עדיין לא בת 18 אבל זה בסדר לעשות מסיבה קצת כיף לשנות את השגרה אבל לא"
"אוף את כזאת מבאסת לפעמים"
-"לפעמים" היא הוציאה קרח מהמקרר, ואז הרגשתי רטט בכיס.
"זה ממש חשוב, תבואי עכשיו, ג'יי."
"מי זה ששולח לך הודעות?"
-"אני צריכה ללכת" קמתי ויצאתי מהבית,

נכנסתי הביתה כולי מוצפת דאגות מראש עד רגל, חסר להם שזה יהיה דפוק כמוהם.
ראיתי את לוק וג'יי יושבים על הספה עם מבטים רציניים, תהיתי מה כבר יכול לקרות,
"take a seat" ג'יי אמר,
התיישבתי ואז הוא הסתכל עלי, "So here's the deal. Curly boy here in love with you" חשבתי מי זה כבר יכול להיות, -"youre not curly haha" צחקתי, עדיין היה לו מבט רציני על הפנים, גם ללוק.
"זה אני" אמר לוק, הייתי בהלם רציני, חשבתי שלג'יי יש משהו עליי אבל מתברר שלא.
"טוב אני אשאיר אותכם לבד," ג'יי קם ועלה למעלה,

-"אני חשבתי שתשימי לב אבל לא שמת, אני לא ידעתי מה לעשות"
"אני לא מבינה אותך כל הזמן הזה לא יכולת לפתוח את הפאקינג פה שלך ולהגיד שאתה מאוהב בי?"
-"אני באמת לא יודע מה את חושבת שאני אבל…"
"אני יודעת, אני מצטערת פשוט…"
-"את….. את אוהבת את ג'יי"
"לא"
-"אני אוהב אותך"
"אווו לוקי" חייכתי אליו
-"טוב אז מה את מעדיפה?"
"מה?"
-"פיצה"
"כן, עם זיתים יהיה טוב" התיישבתי ליידו ושמתי את ראשי על כתפו, -"Want to kiss just to break the tension?"
"Yeahh… kiss is good" חייכתי אליו בעודנו מתקרבים אחד לשני באי נוחות, -"רגע אנחנו חברים?"
"לא אנחנו אחים" הוא קרץ והמשיך להתקרב אליי, ואז ג'יי ירד למטה וראה אותנו,
-"אממ,.. טוב אז מזל טוב או משו? אני ממהר אז מזל טוב דיקהאד" הוא העביר לי מבט ויצא מהבית,

אני שנאתי את זה שג'יי לא אמר לי שום דבר על לוק, ולא דיבר איתי על זה, אבל אני מבינה הוא לא אשם.
-"אני עולה שניה למעלה בייב"
איכ, הוא כזה קיטצ'י.
חייכתי חיוך גדול ומזוייף, הוא עלה למעלה ואז הפלאפון שלו הואר, "Jai Messaged You"
נכנסתי להודעה
"התוכנית עבדה?"
הייתי כל כך מבולבלת, זאת אומרת מבולבלת מהכל. מזה שלוק רוצה להיות חבר שלי ולפני שניה ג'יי הציק לי ולא הפסיק לנשק אותי, גילגלתי להתחלה של ההודעות וראיתי שהם תכננו את הכל, כדי שאני אהיה עם לוק. ואז נתקעתי בהודעה אחת של ג'יי "אתה יודע שאני אוהב אותה, למה אתה עושה את זה?"
-"אני אוהב אותה יותר, תן לי הזדמנות אחת בבקשה"
כשלוק ירד למטה קמתי עם האייפון ודחפתי אותו, -"אני שמחה שהתוכנית שלך הושלמה," זרקתי את האייפון עליו ופתחתי את הדלת, "לא את לא הבנת אותי נכון! תני לי להסביר בבקשה!" הוא קם והתקרב אליי, דחפתי אותו והתחלתי להרביץ לו בחזה, -"אתם תכננתם הכל! ואני כמו טיפשה האמנתי, חשבתי שיש דבר כזה באמת חברים, טעיתי" ואז הדלת נפתחה וג'יי נכנס עם מישהי בלונדינית, -"כן בטח עכשיו הוא יגיד לי שזאתי החברה שלו נכון ג'יי?"
הוא הסתכל עלי בפה פעור, -"למה אתה כ"כ מופתע? אני לא מאמינה שאני, בכל מקרה אני עפה מפה." עברתי ליידו ודחפתי אותו כזה עם הכתף, ויצאתי מהבית.

טרקתי את הדלת והדמעות זלגו על לחיי, -"I HATE THAT FUCKING DICKHEAD!" צעקתי ועליתי למעלה, היילי עלתה אחריי מהר ונכנסה לחדר, -"פשוט"
"מה קרה?" היא חיבקה אותי
-"הם שיקרו עלי, אני תמיד ידעתי שאין דבר כזה חברים. ועוד מי, תראי אותם! פשוט תסתכלי עליהם ותגידי שהם יוכלו להיות חברים שלי, הם לא שמו עלי! למה האמנת לכל הבולשיט הזה?" המשכתי לבכות והיא המשיכה לשבת ולחבק אותי שם,

-"למה את לא אומרת שום דבר?"
"כי…."
מצמצתי כמה שניות והסתכלתי עליה באי הבנה-
-"כי מה?"
"אני, אני הייתי עם ג'יי כשאת ואבא הייתם באינגלנד" היא אמרה במהירות, מנסה לא להסתכל על איך שאני אגיב.
לא היו לי מילים את האמת, רק את האמת נמאס לי מכל מה שקורה לי. איך שזאיין נכנס לי לחיים ואיך שהארי ואיך שג'יי ולוק נכנסו לי לחיים, הם פשוט נהרסו. בשניה הראשונה
-"את מה?!" צעקתי והלכתי אחורה עם הכיסא בעצבים, "אני מצטערת! אתם לא דיברתם אז, חשבתי שניתקתם את הקשר. אני… אני הייתי שם."
-"את היית איפה?!" צעקתי בעודי מנסה לא לבכות, "אני הייתי מהבנות שהרביצו לך, אני אמרתי להם לעשות את זה. אני פשוט, לא יודעת מה עבר עלי באותו רגע, אני כל כך מצטערת אם היה אפש-"
-"אבל אי אפשר" אמרתי וברחתי לחדר, התחרפנתי מהעובדה שהיא לא אמרה לי כלום, ואני עוד מתפלאת שהם לא שמו עליי. עכשיו כולם בטח שונאים אותי, בגלל שאני שונאת את עצמי. אני שונאת את עצמי כל כך בגלל שהכרתי אותם, לא הייתי צריכה לדבר איתם מהפעם הראשונה- אבל מי היה יודע?
אני הפסקתי לקחת סיכונים.

היה לי קשה לקבל את זה שאחותי עשתה לי דבר כזה, אחותי!

לא תכננתי לשבת כל היום בחדר לא לאכול לא לשתות לא לדבר לא לעשות כלום רק לבכות.

גם לא תכננתי לעשות משהו, עם מי כבר אני אעשה משהו? כל הסביבה בוגדת בי, וגם לא הייתי שמחה מהעובדה שמחר חוזרים לשגרה המעצבנת. גם ככה אין לי שם מישהו שאני אוכל לדבר איתו או לריב איתו, אז למה?

אני מרגישה כיאילו אני הורסת כל מקום שאני הולכת.

אחרי שעה שלמה על מחשבות שלייליות וחיוביות שמעתי דפיקה בדלת שהעירה אותי לגמרי מהכל, שמעתי את הקול של ג'יי מלמטה,

לבשתי זוג מכנסיים קצרים וקפוצ'ון ישן ונעלתי זוג סניקרס
עם התיק על הכתף שלי נכנסתי למקלחת והפעלתי את הזרם כדי שהיילי תחשבו שאני במקלחת
פתחתי את החלון בחדר אמבטיה וזחלתי ממנו החוצה, סגרתי אותו אחריי ועברתי דרך החצר של הבית אל החצר האחורית של ג'יי.
"ממש מצוין." מלמלתי לעצמי וניסיתי להסתיר את הדמעות,
היה לי מזל שאף אחד לא ראה אותי, יצאתי דרך החצר שלהם ועליתי על הפניבורד שקניתי באינגלנד.

גולשת הרחק הרחק מהבית, לא יודעת לאן. העיקר בורחת מכל הרע.