Another

אני לא כמו כולכם.
אני אחרת מכם.
כל חיי ניסיתי להיות כמוכם, בכל האמצעים האפשריים.
תמיד הרגשתי שונה.
הרגשתי כמו פרח בשיח קוצים.
בודדה, שונה.
לא משנה כמה ניסיתי.
מחצית מחיי חלפה לפניי שהבנתי שאני פשוט.
אחרת.
נולדתי לא להיות זהה,
הייתי עיוורת מדי למתרחש.
עד שהחושך האיר את עיניי.
אמי חלתה במחלה סופנית.
מילותיה האחרונות היו מופנות אליי.
"למה להתאים כשנולדת לבלוט?" השאלה הזאת נותרה תלויה באוויר בזמן ששקט המוות חדר את גופי.
ואז, רק אז.
הבנתי.
היא צדקה.
ואמא, יש לי תשובה לשאלתך.
לא צריך.
אם נולדת לבלוט, תבלוט.