שונה (לתחרות של פפר)

כותב מהלב 03/08/2016 789 צפיות 4 תגובות

טומי ישב לבדו בהפסקה, כרגיל. ישב והסתכל איך כל הילדים האחרים מדברים, בידיעה שלעולם לא באמת יהיה חלק מהם.
כי טומי, היה שונה.

ובמה טומי היה שונה?
הוא הסתכל על דברים קצת אחרת מאחרים, קודם כל.
הוא לא לקח את החיים כל כך בקלות כמו כולם.
הוא לא אמר את אותן אמירות, הוא לא עשה את אותם מעשים, הוא לא אהב את אותם דברים.
הוא לא הצליח להשתלב בשיחות, הוא לא הצליח להתחבר עם אנשים.

מבחינת מראה חיצוני טומי היה דווקא רגיל.
הוא היה בגובה ממוצע, במשקל ממוצע. היה לו שיער חום, עיניים חומות.
הדבר היחיד שהיה קצת משונה במראה שלו, זה שהיה לו אף די גדול, אבל במידה סבירה, לא משהו חריג מדי.

מישהי שטומי לא הכיר פנתה אליו.
"היי" אמרה לו, בתמימות.
"היי…" אמר לה טומי עם מבט מבוהל.
"מה קורה?" שאלה.
"שום דבר…" אמר באותו מבט בעודו חושב מה עוד הוא יכול לומר. וכשסיים לחשוב והגיע למסקנה שכדאי שישאל מה היו שיעורי הבית במתמטיקה, היא כבר מזמן לא הייתה שם.

כזה היה טומי. כמו מן מישהו שאיכשהו הגיע מעולם אחר אל העולם הזה. הוא אף פעם לא היה שייך. ולעולם לא יהיה שייך.
או לפחות ככה היה נדמה לו.

יום אחד, טומי ישב לבדו בהפסקה, כרגיל.
ולפתע מישהי עם שיער בלונדיני ארוך ועיניים כחולות התיישבה לידו.
טומי חשב לעצמו שמעולם לא ראה בחורה כל כך יפה.
למשך חמש דקות היא לא דיברה איתו, היא לא הסתכלה עליו. היא התעלמה לחלוטין מקיומו.
ואז, לאחר חמש דקות, היא לפתע יצרה איתו קשר.
היא לא אמרה לו כלום, אלא רק חייכה אליו.
טומי לא יכל שלא להסתקרן מהבחורה המסתורית הזו. מי היא הייתה? מה זו ההתנהגות המשונה הזו?
מכיוון שהתנהגה בדרך כל כך משונה, הזכירה לו במידה מסוימת, את עצמו.

ואז קרה דבר עוד יותר מוזר.
לפתע התחילה לנשק אותו, בנשיקה ארוכה ומלאת תשוקה.
טומי לא יכל להגיד שהוא לא נהנה.
לאחר כמה דקות הם התנתקו זה מזה.
"אממממממ… שלום?" אמר לה טומי בחשש.
"היי" אמרה לו בחיוך.
"למה… נישקת אותי?" שאל.
"כי חשבתי שאתה חמוד" אמרה.
"אה…" אמר טומי, מבולבל.
"איך… איך… איך… קוראים לך?" שאל טומי בגמגום.
"ג'ינה" אמרה בחיוך.

כזאת הייתה ג'ינה. גם היא הייתה שונה, רק בדרך אחרת מטומי.
ג'ינה עשתה מה שהיא רוצה, בלי להתחשב בנורמות חברתיות או במה אנשים חושבים עליה.
היו לה דעות נחרצות בהרבה נושאים והיא לא היססה להגיד אותן.
כמו טומי, היה לה קשה להתחבר עם אנשים, אבל בניגוד לטומי, היא כן התשתלבה בשיחות.
פשוט, בדרך ממש לא שגרתית. פשוט, באיזו דרך שהיא רצתה.

הם המשיכו לדבר והמשיכו לדבר וגילו שיש להם הרבה במשותף.
שניהם היו כל כך שונים מאנשים אחרים, וזה גרם להם להתחבר.

ג'ינה הייתה החברה הראשונה של טומי. ההורים שלו, שהיו אנשים די רגילים, שמחו שסוף סוף יש לטומי חברה. שני האחים שלו די קינאו. גם הם היו די רגילים.

וכך טומי מצא בפעם הראשונה, קשר אמיתי, עם מישהו מהעולם הזה. ובכך למעשה, מצא גם קשר לעולם הזה. בפעם הראשונה הוא הרגיש שייך. וטומי וג'ינה, הם חיזקו אחד את השני. הם לימדו אחד את השני על העולם.
הם למדו ביחד, איך להשתלב בעולם הזה.

וטומי אהב את ג'ינה מכל ליבו. וג'ינה אהבה את טומי מכל ליבה.
ובפעם הראשונה בחייו, טומי הרגיש מאושר.


תגובות (4)

הו נחמד.

03/08/2016 01:43

יפה מאוד, אני אביע דעה מנומקת בביקורות על השלב השני, מקווה שגם אותו תעלי :)

03/08/2016 20:18

    תודה:)
    סבבה, לדעתי אני אעלה…
    ואני בן חחח אם הייתי בת הייתי כותבת מהלב ואז זה היה פחות מגניב כי זה לא היה מתחרז:)

    05/08/2016 04:24
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך