זוכר?

זוכר?
כשהרוח ליטפה את פני ואתה הצטרפת אליה עם ידייך העדינות,
כשהתחלת ללחוש באוזני דברי אהבה שנהפכו מהר מאוד לנשיקה רכה.
זוכר את הפעם ההיא בים? כשנרטבנו מכף רגל עד ראש כשנפלנו מהרגליים מרוב תשוקה.
אני זוכרת את הצחוק המתגלגל שלך, הצחוק שגרם לי ולסובבים לצחוק.
את הריקוד בנשף הסיום, הייתי עם השמלה בצבע טורקיז ואתה לבוש בטוקסידו הדוק ועניבת פינגווין מגוכחת שאימא שלך הכריחה אותך ללבוש.
מה עם יום הגיוס שלך והסקס המטורף שעשינו אחרי שחזרת מהטירונות.
זוכר שהיינו נשארים ערים במשך כל הלילה רק כדי לראות את הזריחה?
הימים שהייתי מגניבה אותך בשתיים בלילה בשקט לחדרי, ואתה היית הולך מיד עם אור הבוקר, עשר דקות בדיוק לפני שהשעון המעורר של אבא שלי צילצל.
החתונה הלבנה שלנו, הסלואו המרגש השקענו בו ארבעה חודשים של אימונים שבועיים.
התינוקת המקסימה שתהייה לנו עוד כמה ימים.
איך שהפכת את עולמי, וגרמת לי להיות הבן אדם הכי מאושר עלי אדמות.
אדם טהור, גוף נקי, כל פעם שאני בוכה זה מאושר, אני מודה כל יום על שיש לי אותך.
עכשיו רק נשאר לי למצוא אותך.