Sweet 16-7

עבר שבוע מאז שאני ומור ביחד.
הכל הולך כל כך טוב,
הגשנו את העבודה וקיבלנו 100,מה שנותן לשנינו בונוס בתעודה.
סיפרנו כבר לחברים שאנחנו ביחד,
והיום חבר של מור חוגג יום הולדת.
הוא הזמין אותי לבוא ביחד עם מור,בהתחלה קצת הססתי אבל מה כבר יכול להיות רע במסיבת בריכה בשבת בבוקר?
"בוקר טוב ישמנה" קפצתי על המיטה של אור,חברה טובה שלי.
אור לומדת בבית הספר שלי,בכיתה י'ב.
היא אחת הילדות הכי מדהימות שאני מכירה.
"מה את כל כך צוהלת?" מלמלה ושפשפה את עינייה.
"אני ואת הולכות היום ליום כיף במקום פאקינג בית ספר" צעקתי לה
"אויש לירז,זה תשע בבוקר" אמרה ושמה כרית על הפנים
"בדיוק אור,זה הזמן לבית קפה" צחקתי והעפתי את הכרית ממנה.
הלכתי לרמקולים שלה,חיברתי את הפלאפון ושמתי לנו שירים בפול ווליום.
אור קמה מהמיטה ועשינו סבב מקלחות,
בזמן שאור התקלחה אני סידרתי לשנינו בגדים.
לי טופ שחור יחד עם סרבל(הג'ינס שמחובר לחולצה,כמו אוברול) לבן ולאור טופ לבן עם סרבל ג'ינס.
"לירז את יכולה להכנס" צעקה ויצאה מהמקלחת עם מגבת שעוטפת את גופה.
נכנסתי ושטפתי את גופי ושיערי,חושבת על יום שבת שחל בעוד שלושה ימים.
יצאתי לאחר כמה דקות,אור כבר לבושה.
"מוש" צעקתי לה והיא צחקה
"הלכתי להתאפר" אמרה ונכנסה לחדר האמבטיה
אני בנתיים התלבשתי גם ואחרי חצי שעה של התארגנות,שנינו היינו מוכנות לצאת.
התחלנו את הבוקר בבית קפה בעיר,
משם המשכנו לקניון.
נכנסנו לחנות בגדי ים.
"לירז,תראי איזה מוכר חתיך!" לחשה לי שנכנסנו.
מאחורי דלפק הקופה עמד בחור גבוה,שיער שחור פחם,עיניים כחולות.
נראה כמו ממגזין,הזיפים המסודרים ועצמות הלחיים החמיאו לפניו המשורטטות.
אני ואור עמדנו בכניסה לחנות,בוהות בנוף שלפנינו.
עד שמור התקשר.
אני ולירז קפצנו מבהלה וכך גם המוכר,נכנסו בזריזות לחנות שלא יחשוב שאנחנו שתי מוזרות.
עניתי לשיחה.
"בוקר טוב נסיכה שלי" אמר
"בוקר טוב אהובי" אמרתי וחייכתי בזמן שאור חיפשה לנו בגדי ים.
"איך הולך היום כיף?" שאל
"מדהים,אני מתגעגעת בלי סוף" השבתי
"אולי תבואי אליי היום?" שאל
"ומה עם ההורים שלך?" צחקקתי שאור הסתובבה אליי ונשכה את שפתייה אחרי שהמוכר חייך לה
"הגיע הזמן שתכירו" ענה
"אני אחשוב על זה" חייכתי
"תהני יפה שלי" אמר וניתק
התקרבתי לאור,ידייה היו מפוצצות בקולבים עם בגדי ים בכל הצבעים.
"קדימה אין לי את כל היום" דחפה אותי לתא המדידה והגישה לי בגד ים בצבע כחול רויאל.
יצאתי מתא המדידה והסתכלתי במראה שמולי
"הוא לא קצת יותר מידי חושף?" אמרתי והתבוננתי במראה,בגד הים היה ללא ספק ברזילאי. לא השאיר יותר מידי מקום לדמיון.
"לא אהבתי איך שהוא יושב עליי" אמרתי
"אני דווקא חושב שהוא יושב עלייך ממש יפה" אמר המוכר ויצא מעמדתו לכיוונו
"אחלה טעם יש לך" אמר וקרץ לאור,שעוד שנייה התעלפה.
"לא ממש זכור לי שביקשתי את דעתך" אמרתי לן בחיוך ציני.
"תסלח לה,היא קצת עצבנית היום." אור אמרה מהר ודחפה אותי שוב לתא המדידה והגישה לי עוד בגד ים בצבע אדום.
"פחות מחמיא לך הצבע הזה" אמר שוב כשיצאתי למראות
"מה אתה אומר?" הסתכלתי עליו בשוק,מניחה את ידי על מותניי
"אמרתי שהצבע לא מח…."
"כן שמעתי מה אמרת,עדיף שתחזור לשבת בדלפק.יותר יפה לך" אמרתי לו ונכנסתי לתא המדידה,
אחרי עוד כמה סטים של בגדי ים,החלטתי לקחת את השניים הראשונים ונגשנו לקופה.
"זה יוצא בסך הכל 200₪" אמר
הגשתי לו את כרטיס האשראי של אמא ואחרי שהעביר הגיש לי אותו עם הקבלה
"תחתמי לי כאן,ולמטה מספר פלאפון בבקשה" אמר והגיש לי עט
"להתראות" אמרתי אחרי שעשיתי כמבוקשו ויצאנו מהחנות
-נקודת מבט של מור
עוד חצי שעה לירז מגיעה,סידרתי את החדר והריח מהמטבח כבר מתחיל להתפזר בבית.
ביקשתי מאמא להכין פסטה ושניצל,המאכל האהוב על לירז.
לקחתי את ידה של תאיר, אחותי הקטנה.
הבן אדם שאני הכי אוהב בעולם.
תאיר בת 6,בהירה
עיניים כחולות וענקיות שאפשר להתבונן בהן שעות.
שיערה השחור מגיעה עד אחרי הכתפיים וגופה קטן ורזה.
פניה מעוטרות בנמשים קטנים,ילדה נדירה ביופייה.
תאירי ילדה מיוחדת,אפשר לדבר איתה ימים שלמים.
היא יחסית ילדה שקטה, אך שהיא מתחילה לדבר היא לא מפסיקה.
"מור,למה אתה לבוש כל כך יפה?" שאלה אותי
"כי היום מישהי מיוחדת באה לבקר אותנו היום" אמרתי לה והושבתי אותה על ברכיי
"מי זאת?" שאלה בהתרגשות
"זאת ילדה שאני אוהב מאוד,כמעט כמו שאני אוהב אותך" אמרתי ודגדגתי את גופה הקטן
ולפתע נשמעה דפיקה בדלת.
"אני אפתח" תאיר צעקה ורצה אל הדלת
-נקודת מבט לירז