אהבה לא צפויה-פרק 8 (16+)sweet lovin

אני תמיד אהבתי מדורות. אבל מדורות בלילה,מתחת לסמיכה חמה קרובה לגופו של אביה,עם הורה שעומד ללכת למיטה,הלך הרבה יותר רחוק מרק אהבה.
זאת הייתה "המדורה" מכל המדורות.
"לילה,ילדים" אבא אמר,בזמן שהוא התמתח וקם.
ארוחת הערב הייתה אירוע נעים,תודה לאמי שנשארה נאולה בחדר העבודה שלה.
אבא,עם כמה מוזר שהוא היה,נעים היה להיות איתו,אפילו עם המציאות שלו קצת ברחה ממנו.
אני הצלחתי לקבל את זה כחלק מהחיים וגם לא היה נראה שלאביה זה הפריע.
"לילה,אבא." הלב שלי כבר רץ. אני ידעתי,שכשנהיה לבד,משהו היה הולך לקרות.
המתח היה כבד בינינו בשעה הזאת,מבין מבטים,מגעים "בטעות" והמילים הלא אמורות.
"לילה טוב,מר נור. תודה עוד פעם על הארוחה." אביה קרא אחרי אבי.
"אני אוהב את אבא שלך" הוא אמר מסובב את אצבעתו על רגלי. חייכתו לו כתשובה.
"אני עדיין לא בטוח על אמך." הוא אמר מצחקק. חייכתו עוד פעם.
"ואני מחבב אותך" הוא אומר בקול עמוק.
"האמתי,אני ממש מחבב אותך." הוא לקח את ידו מרגלי והרים אותה לפרצופי. הוא אז הוסיף את ידו השנייה להחזקת פרצופי.
ידיו החזיקו אותי במקום בכך שלא יכולתי להיתסכל על שום דבר חוץ ממנו.
"אני גם מחבבת אותך." הוא הרים גבה וחיכה.
"אוקי,אני ממש מחבבת אותך" הוספתי,מרגישה פרפרים בבטני.
הוא חייך והזיז את אגודלו לשפה התחתונה שלי,הוא ניתח אותי כאילו שאני ניסוי.
אני כולי הייתי בעד לחוזק נשים,אבל ברגע הזה של המגע רציתי להיות שייכת אליו ורק אליו.
כשהייתי בטוחה שיותר מדקה עברה,פתחתי את עיני.
העיניים שלו היו שחורות כמו הלילה,יפיפיות.
"אתה יכול לנשק אותי אביה." אני ציפיתי להכל חוץ מלמצח שלו שהתקמט.
"אני יודע שאני יכול" הוא אמר הקל שלו עדוק.
"אני פשוט לא בטוח שאני צריך."
הכאב בי התפשט.
"אתה צריך לשנק אותי,אביה."
העיניים שלו הלכו לגוון אפילו יותר שחור ועמוק,אבל הם אף פעם לא זזו מעיני.
"אני לא צריך" הוא אמר, מזיז יד אחת למאחורי צווארי.
"אבל עכשיו,לא אכפת לי." המילים שלו עדיין לא נכנסו לפני ששפתיו נכנסו.
הם היו חזקות כמו ידיו,אבל עדינות באותה זמן.
הוא פתח את שפתיו והנאקה שלו הרעידה את גופי,אבל לפני שהיה לי זמן לחשוב אם הייתי צריכה או לא,קפצתי מעל רגליו,הרגשתי שאני לא מספיק קרובה אליו.
הלשון שלו מעל שלי,החזה שלו צמוד לשלי,הידיים שלו מחזיקות אותי בהרגשה שהוא רעב ליותר,אני חשבתי עם זה אחד מן הרגעים האילו שאנשים נזכרו בהם בימים השחורים וחייכו מהזכירון. אני לא רק הייתי מחייכת,הייתי עושה קפיצות באוויר.
הידיים שלי נכנסו מתחת לחולצתו ועד לפופיק שלו.
"שח" הוא נשף,שהידיים שלי הפסיקו מעל הריץ רץ שלו.
"תפסיקי." הידיים שלו החזיקו את ירכי,אבל שפתיו עדיין נישקו את שלי.
"אני אעצור מתי שאתה תעצור." אני לחשתי לתוך פיו.
"כוס עמאק" הוא נאנח. הוא דחף אותי מחזו אבל עדיין המשיך לנשק אותי.
"אם סיימת איתה,אני יכול לקחת את תורי?" איזשהו קול פתאום נשמע מאחורי.
"שיט" הוא התמרמר. מרים אותי בחזרה בתזוזה אחד.
"מה?" אני לחשתי,משחקת בשיערי.
"תכנסי שח" הוא אמר,מתקדם מקדימה ממני.
"עכשיו."
,למה?" אני לא הולכת לשום מקום. לא עם בן שיכול להוציא ממני דברים כאילו.
"מי אילו?" אני שאלתי בזמן שכמה גופות יצאו מהחושך.
הוא הסתובב אלי,עיניו מלאות בדאגה.
"אל תחכי להסברים שחף נור. תכניסי את התחת שלך לבית עכשיו." הוא לקח את כפתי וסובב אותי לכיוון הבית.
"פאקינג עכשיו." היה לו מזג,חבל כי גם לי היה.