ילדה קטנה פרק 7

לאחר שבוע
נקודת מבט ירדן
"ירדני קומי יפה שלי" קמתי מלחישות נעימות.
"מממ מה?" שאלתי בעייפות ופתחתי את עיניי, הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה שהע ורבע.
"יש לך היום בית ספר שחכת?" שאל אביאל, הרמתי את ידיי וחיכיתי שאביאל ירים אותי.
"אוי קטנה שלי" מלמל אביאל לעצמו הרים אותי וירד איתי למטה.
"ירדן את בסדר?" שאל אסי כשראה אותי ושלח יד כדי לבדוק אם יש לי חום.
"אני בסדר אני רק קצת עייפה" אמרתי בעייפות.
"את בטוחה שאת לא רוצה ללמוד השנה בבית?" שאל אביאל.
"כן אני בטוחה" אמרתי בטוחה בעצמי.
אסי הכין לי טוסט ושוקו עם קצפת לארוחת הבוקר.
לאחר שסיימתי לאכול עליתי לחדרי כדי להתארגן.
לבשתי ג׳ינס סקיני ארוך בהיר וחולצה אפורה ולבסוף שמתי את נעליי הוואנס השחורות שלי (אין להם בתיכון תלבושת אחידה).
לקחתי את תיק בי הספר שלי וירדתי למטה ואביאל היה מוכן כבר למטה.
"יאאלה בואי יוצאים" אמר אביאל ונכנסנו לאופנוע היוקרתי שלו.
"אביאל לא בא לי באופנוע" אמרתי בפינוק.
"למה?" שאל אביאל.
"כי זה מפחיד אותי" אמרתי בפחד.
"כפרה עלייך אל תפחדי תחזיקי אותי חזק והכל יהיה בסדר" אמר אביאל ושם על ראשי קסדה.
החזקתי חזק באביאל והוא התחיל לנסוע.
"אביאל תאט" צעקתי עליו באמצע הדרך.
"משוגע" צעקתי עליו כשהגענו לתיכון.
"משוגע אח שלך" אמר אביאל בטיפשות.
נכנסנו למבנה התיכון ואביאל נכנס איתי למזכירות שם אמרו לי באיזה כיתה אני אלמד ונתנו לי מערכת שעות.
"יפה שלי תזכרי את החוקים אם קורה משהו הכי קטן את באה למחששה ואת בטוח תראי שם אותי או את אלירן או את מאור" אמר אביאל וליווה אותי לכיתה שלי.
"ביי יפה שלי בהצלחה" אמר אביאל ונשק לראשי.
"ביי אביאל" אמרתי והוא הלך.
נכנסתי לכיתה וכולם הפנו אליי את מבטם.
"כוסית חדשה"אמר ערס אחד והתקרב אליי התרחקתי ממנו והתיישבתי בשולחן ריק.
ישבתי בשורה האחרונה ושיחקתי באייפון שלי וחיקיתי לצלצול.
קיבלתי פתאום הודעה מאביאל והתחלתי לקרוא אותה.
'מה קורה יפה שלי?' כתב לי אביאל.
'אני בסדר' כתבתי לו חזרה ובדיוק היה צלצול.
'יפה שלי יש צלצול תכניסי את הטלפון לתיק ואם קורה משהו את מתקשרת אליי טוב?' שלח לי אביאל.
'טוב' כתבתי לו חזרה והכנסתי את הטלפון לתיק.
המחנכת נכנסה וברכה את כולנו בבוקר טוב.
"בוקר טוב תלמידים קוראים לי אורית ואני אהיה המחנכת שלכם השנה" הציגה את עצמה אורית והתחילה להסביר מה הולך לקרות השנה.
היא דווקא מאוד נחמדה לדעתי, אני לעולם לא אשפוט מורה בגלל שהיא מורה.
הצלצול צילצל ונכנסה לכיתה מורה אחרת ופחות נחמדה שהציגה את עצמה בשם נחמה.
פתאום הטלפון שלי צילצל וראיתי כמה פרחות מהצד השני של הכיתה מצחקקות ומסתכלות עליי כשטלפון בידיהן.
"ירדן מה זה צריך להיות?? צאי מהר מהכיתה" צעקה נחמה ואני יצאתי מהכיתה עם התיק שלי והלכתי לכיוון המחששה.
כשנכנסתי למחששה ישר בנים התחילו לשרוק לי אך התעלמתי, אביאל אלירן ומאור קלטו אותי וישר קמו מהמקומות שלהם.
"ירדן מה את עושה פה ולא בשיעור?" שאל מאור.
"המורה הוציאה אותי מהכיתה" אמרתי והשפלתי את ראשי.
"למה מה עשית?"שאל אלירן.
"הטלפון שלי צילצל" אמרתי והשפלתי את ראשי.
"טוב נו ופעם אחרונה שזה קורה" אמר אביאל ברכות וליטף את הסנטר שלי מה שגרם לי להרים את ראשי.
אביאל הושיב אותי עליו והמשיך לדבר עם חברים שלו.
לאחר כמה זמן היה צילצול לתחילת ההפסקה.
"אביאל אני רעבה" אמרתי לאביאל.
"מה את רוצה לאכול?" שאל אביאל.
"אני רוצה… אממממ… אני לא יודעת!" אמרתי מיואשת.
"את רוצה צ'יפס?" שאל אביאל ואני הנהנתי כמו ילדה קטנה מה שגרם לו ללטף את ראשי בחיבה.
אביאל קנה לי בקפטריה צ'יפס וישבתי עם אביאל במחששה ואכלתי שם את הצ'יפס.
"דיי אתה גומר לי הכל" צעקתי על אביאל כשהוא אכל לי יותר מחצי מהצ'יפס.
"תהיי מכוערת ותשתקי" אמר לי אביאל.
"אבל אני רעבה" אמרתי בחמידות ועשיתי פאפי פייס חמוד/עצוב.
"דיי עם הפרצוף הזה עוד שנייה יש לך קשת בענן מעל הראש" אמר אביאל ונתן לי את הצ'יפס.
"תודה" אמרתי בחמידות ונשקתי ללחי שלו.
"אוי כפרה עלייך נסיכה" אמר אביאל הושיב אותי אותי עליו נשק לראשי ושיחק בשערי בזמן שאני אוכלת בתמימות.
"אוי כמה תמימות בדבר אחד" אמר אלירן כשנכנס למחששה וראה אותי.
הצלצול של סיום ההפסקה הגיע וכמובן שאני צריכה ללכת לכיתה.
אלירן ליווה אותי לכיתה ונכנסתי.
כשנכנסתי לכיתה כולם התחילו לצחקק.
התיישבתי במקומי וראיתי את הדבר שאני הכי לא רוצה לראות…