משוגעת פרק 1
הקדמה:
אני ילדה ששונה מכולם משהו השתנה בי כשאיבדתי את אהבת חיי, שנרצח לי מול העניים.
מאותו יום לא חזרתי לעצמי התחלתי לרצות למות כי לא היה טעם לחיים שלי, הכול אפך להיות שחור ומר. ממש אהבתי אותו ולא יכולתי להמשיך הלאה בלעדיו.
פרק 1:
אני לבד בבית בוכה, לא מפסיקה לחשוב על איך שהרגו את חבר שלי אריק, היינו בפארק טיילנו ופתאום בה נער עם הקדח ומבט רצחני בעניים, אריק דחף אותי על הרצפה והגן עלי בגופו והוא ירה בוא 3 כדורים. הדבר הבאה שאני זוכרת זה הרבה דם על גופי של אריק ואני רואה איך הוא מת לי לאט לאט בידיים בגללי כי הוא הגן עלי. הוא היה האהבה הראשונה שלי ממש אהבתי אותו אבל ממש, אני רוצה ללכת עליו לאפו שהוא לא נמצא. אני רוצה להסתכל לו שוב בעניים ושירגיע אותי, אני רוצה למות וללכת עליו. אני לוקחת את הסכין ומעבירה אותה לאורך היד שלי ואז אני חותכת חתכים יפים ביד ויוצא מלא דם אבל לא אכפת לי כי כואב לי יותר מבפנים. החתכים שעשיתי לא מספיקים לי אז אני חותכת אוד ואוד עד שכול ידי מלא דם ואז אני לוקחת את הסכין ודוקרת את עצמי בבטן ואז התעלפתי. שהתעוררתי הייתי בבית חולים וישבה ליידי אחותי הגדולה. היא ראתה שהתעוררתי אז אמרה קצת בבכי את לא נורמלית ממש הדאגת אותי, היא דואגת לי מאז שאימי עזבה אותנו ואבי לא רואה אותנו כמעט בכלל כי הוא שקוע בעבודה וחוזר ממש מאוחר אם בכלל. ובאו מלא רופאים, רופא אחד אמר "אוד מעט תבוא אוסנת ותדבר איתך" "שאלתי מי זאת אוסנת?"
הוא ענה "פסיכיאטרית שמחליטה האם לשחרר אותך מהמחלקה הביתה". היא נכנסה לחדר והתיישבה. שאלתי אותה "איזה יום היום?" היא ענתה "יום רביעי". ואז ראיתי את מה שקרה לאריק והתחלתי אוד פעם לבכות אבל ממש לבכות ונכנסתי להתקף חרדה חזק. היא הזריקה לי זריקה ואז זה נרגע והנשימות חזרו להיות סדירות. היא שאלה אותי "מי זה אריק?" אמרתי לה "למה את שואלת?" היא ענתה "כי דיברת עליו שהיית בהתקף והוא גרם להתקף חזק מאוד" אמרתי בכעס ובכי " ההתקפים התחילו לי מאז שאימי עזבה אותנו ואבי התחיל לעבוד עד מאוחר". היא אמרה "מזל שהיית פה שחטפת התקף אבי לך זריקות לקחת הביתה וכדי שהיה משהו אתך בבית אמרתי לה " אל תבני על זה". היא שאלה "למה?" עניתי "אחותי עובדת עד 19:00, אבי כמעט בכלל לא בבית ויש לו מלא עבודה אפילו לבית חולים הוא לא בא". אז היא אמרה "מה עם חברות?" עניתי "אין לי הרבה חברות ואני לא רוצה שידעו כי אני מפחד שיפסיקו להיות חברות שלי כי זה יבהיל אותן".
תגובות (1)
אהבתי מאוד יש קצת בעיות עם שגיעות כתיב אבל גם לי יש ואני בת 14 וחצי אז זה לא כזה נורא השגיעות