מרגלים – פרק I + הרשמה
טוד ואנה עמדו מטרים ספורים מדלת הפלדה שבה התכניות.
"תזכיר למה התכניות האלה עוד פעם?" שאלה אנה. טוד נאנח.
"למה? מאה פעמים לא מספיקות לך?" הוא היה מיואש. הוא ידע שיש לה הפרעות קשב, אבל משום מה במשימה הזאת זה היה רציני יותר מבדר"כ. היא הייתה פחות מרוכזת, מזיעה יותר, עצבנית יותר. הוא הבין שמשהו מצחיק אותה, אבל הוא לא שאל. הוא כבר עשה את זה במשימות אחרות כשהייתה עצבנית, אבל זה רק גרם לה להיות יותר לחוצה והסיכון שהכיסוי שלהם יחשף היה גדול יותר.
"נו כבר!" לחשה בכעס. "אין לנו הרבה זמן עד שהשומרים יתעוררו וירצחו אותנו. כמו שקרה לקלו…"
"אל תזכירי אותה! זאת הייתה טעות שלא תחזור על עצמה." התעצבן. "עכשיו, קדימה. את בעצמך אמרת שאין לנו זמן. תפתחי את הדלת ותני לי את המשקפיים האלה."
אנה הוציאה את אותם "משקפיים" שטוד ביקש ממנה להביא לו. הם תוצר אמריקאי. כביוכול תוצר אמריקאי. הטכנולוגיה היא רוסית, כמו כמעט כל דבר אחר בסוכנות. כל דבר שהם ושאר הסוכנים גנבו בשביל אמריקה. הם האמינו שאם הטכנולוגיה הזאת תשאר אצל הרוסים היא תוביל לאסון. כמובן שבסוף הם השיגו אותה שוב, אבל אצל האמריקאים זה יותר מפותח, יותר משוכלל. הרוסים לא יוכלו לעשות עם זה כלום נגדם.
המשקפיים אמורים להראות כל סוג של מלכוד בחדר שאליו טוד עומד להיכנס. בעצם, הם יכולים לראות כמעט הכל.
"תביאי לי את האוזנייה," אמר טוד. "ושלא תעזי לעשות מה שעשית בפעם הקודמת. אל תעשי את זה גם בפעמים הבאות, ברור?"
"ברור." היא אמרה.
מה ששניהם לא ידעו זה,
שלא יהיו בכלל פעמים הבאות.
———————————————————————————-
ברנדון קלארק היה לחוץ. זאת הייתה הפעולה הראשונה שלו בצוות.
היה לו חלק חשוב במשימה. הוא זה שדיבר אל טוד באוזנייה. אמר לו איפה, מתי ולמה.
הצוות האחרון שלו עבר למשימות נגד מדינה אחרת. הוא כבר למד את רוסיה, אז עבר צוות.
"אני מקשיב." אמר טוד. הדלת הייתה פתוחה לפניהם של אנה וטוד. החדר היה לבן וחלק. כביכול ריק לגמרי חוץ מהכספת בקצה הקיר והקופסה שבא מכניסים את הקוד לביטול המלכוד.
ברנדון ראה גם כן דרך המשקפיים של טוד. ככה יכל לראות את מה שהוא אולי לא יכול באותו רגע. ברנדון סרק את החדר בעיניו והתחיל לדבר אל האוזנייה.
לא עבר הרבה זמן לפני שהאזעקה התחילה לפעול. חמישה שומרים חמושים פרצו את הדלת והחלו לירות לכיוונם של טוד ואנה. הכל קרה כל כך מהר. טוד וברנדון לא ידעו מה לעשות. שניהם הרגישו לחץ. ברנדון לא יכל לעזור במקרה כזה ואנה וטוד עמדו למות בכל רגע. טוד הבין שהם לא יצאו בחיים מזה, אבל אנה לא יכלה לאבד מישהו פעם שנייה.
"קח את זה ולך, עכשיו!!" צעקה אנה והסתערה על השומרים באקדחים שלופים. היא לא הספיקה לראות יותר משני כדורים לפני שחטפה אחד בין העיניים. טוד לא הסתכל. הוא כבר לקח את התכניות, הספיק לירות בכמה שומרים ולהסתלק בין השניים שלא היו על הרצפה. הם הספיקו להוריד שלושה.
טוד המשיך לרוץ ולא התייחס לכלום. לא חשב על כלום. גם לא על אנה. הוא לא יכל. הוא פשוט רץ עם התכניות בידו. לפתע חש צריבה חזקה ברגל, אבל הוא המשיך לרוץ שבידו הימנית התכניות המקומטות, ובידו השנייה רובה של אחד השומרים הרוסיים שהוא ואנה הפילו.
———————————————————————————————–
ההרשמה ממשיכה! אם אתם לא יודעים מה לכתוב, לכו להקדמה ותקראו!
תגובות (3)
אז… פרק מותח מאוד. קצת קשה לי להצטער על אנה כי רק הכרתי אותה…
אשמח אם תנסה להאריך קצת את הפרקים הבאים :)
ועכשיו לדמות:
שם: קיילה לנסר
גיל: 17
מראה: גבוהה, רזה וחטובה. בעלת שיער גלי שחור שמגיע עד אמצע גבה ועיניים כחולות כהות וחודרות. עורה בהיר וזו בערך הסיבה שהיא הולכת עם בגדים בצבעים כהים – אפורים, כחולים ושחורים – חוץ מזה שהיא יותר אוהבת כהה מבהיר. היא לא לובשת שמלות והולכת רק עם בגדים רחבים ונוחים ונעלי ספורט. יש לה קעקוע של ספירלה שחורה על גב כף ידה וצלקת מעל עינה השמאלית.
אופי(לא כתבת אבל לדעתי זה הכרחי): היא קשוחה מאוד, רציונלית ולא אמפתית במיוחד. אדישה ושנונה, חכמה מאוד ואסטרטגית. יכולה לעודד אנשים אבל לא כל כך יודעת איך ובגלל זה החברה נוטה להרחיק אותה ממנה.
קיילה לא נפתחת בקלות, היא קשה כמו אבן לאנשים שהכירה לראשונה ועד שתיפתח לפניך יכולות לעבור שנים, גם אם אתה חברה הטוב ביותר. מתי שהיא פותחת את עצמה היא כמו בן אדם אחר, חביבה, ידידותית, אדיבה ולא אדישה כמו שהיא בדרך כלל.
לא מצייתת לחוקים ונוטה לסבך את העניינים הרבה מאוד פעמים, לא פעם היא הרסה משימה כי לא פעלה לפי ההנחיות. עם זאת, לא פעם היא עשתה הרבה יותר ממה שהייתה צריכה כאשר פעלה על דעת עצמה.
היא כמו חיית פרא בכלוב שרק רוצה לצאת החוצה אך לא יכולה. לפעמים יש לה התקפי זעם ואז היא יכולה לצרוח על כל העולם אך זה לא קורה הרבה פעמים.
לא נראה לי שיש עוד מה להוסיף, אם את/ה רוצה היא עכשיו לרשותך ואת/ה יכול לשנות, להוסיף, להוריד או כל דבר אחר לפי הרגשתך.
רקע: היא נולדה וגדלה במשפחה שלא אהבה אותה. ההורים שלה לא התייחסו אליה ואחיה רדפו אחריה כל הזמן והכו אותה שכל הזדמנות שניתנה להם.
הסביבה הזאת גרמה לה לבנות חומות סביב ליבה ולהפוך לאדם קשה כאבן.
הוריה לא טרחו לרשום אותה לבית הספר ולכן גם לא היו לה הזדמנויות לרכוש חברים או ידע להסתדרות בחברה, מה שיצר לה הרבה מאוד בעיות.
כשהייתה בת עשר קיילה ברחה מביתה והתחילה לחיות ברחוב. משפחתה לא טרחה לחפש אותה, כמובן. לדעתה הם אפילו שמחו שהלכה.
אחרי בערך שנתיים ברחובות, כשהיא גונבת ומכייסת אנשים למחייתה, מישהו הציע לה גג לחיות מתחתיו. זו הייתה הפעם הראשונה בחייה של הילדה השתקנית והריקה בת השתיים עשרה שמישהו הציע לה עזרה או בכלל התייחס אליה.
היה זה אדם בסביבות העשור השלישי לחייו והוא לא נראה לה מזיק, אז היא הלכה איתו.
אמנם הוא באמת עזר לה, נתן לה אוכל, מיטה, מחסה מפני איתני הטבע, אך היא לא באמת הצליחה להתחבר אליו. היא עדיין שמרה על מרחק נפשי ממנו כדי לא להתאכזב בסופו של דבר, למרות שהיא ידעה שזה לא יקרה.
בגיל חמש עשרה קיילה הצטרפה לסוכנות. לא עברה חצי שנה וכבר הייתה בין הטובות ביותר, אך כל האיגוד הרחיק אותה ממנו. היא לא יכלה להתלונן, אחרי הכל גם היא הרחיקה את האחרים ממנה.
פחות משנה לאחר הצטרפותה היא צוותה עם מרגל צעיר בשם ג'ק. בהתחלה הם דיי שנאו אחד את השני מהסיבה הפשוטה שהיו הפכים גמורים. ג'ק, הנער החברותי והאדיב, שהיה מרכז העניינים בכל מקום אליו הגיע וקיילה, הכבשה השחורה – תרתי משמע – האדישה והקרה שכולם התרחקו ממנה נראו כאילו עוד שניה אחד במחיצת השני והעולם יתפוצץ. הדבר התבדה אחרי חודש, כשיצאו למשימתם הראשונה. שניהם היו סופר-דופר גאונים שלא מצייתים לחוקים והם כמעט מתו כשניסו לפוצץ בניין של – מי שלא יהיה האויב – אחרי השלמת משימתם ולא הצליחו. האזעקה הופעלה והם היו מוקפים. למזלם הרב, קיילה היא אסטרטגית, היא הצליחה ליצור דרך התקפה שהצילה אותם ממוות בטוח.
אחרי שחזרו למקדה והראו לבוסים את שללם הם הוקפצו לצוותי שוד מובחרים ונהיו בערך שני האנשים המדוברים ביותר בסוכנות.
היא וג'ק הפכו לחברים הכי טובים אחרי שהבינו כמה הם טובים בתור צוות. הם עשו שטויות וכמעט חשפו את מיקום האיגוד אינספור פעמים, אך לא יכלו לפטר אותם מעצם העובדה שהיו הכי טובים.
ג'ק היה ועודנו האדם הראשון אליו קיילה נפתחה באמת. לידו היא הייתה הילדה התמימה, האדיבה והחברותית שתמיד חלמה להיות. הקשר שלהם היה כמו של אחים. ובערך כשנה וחצי לאחר הצטרפותה הם עשו ברית דם.
עכשיו הם עדיין אחד הצוותים הטובים ביותר. אף אחד מהם לעולם לא יבגוד בשני. ואם זה יקרה, הבוגד מחויב להתאבד. זה היה ההסכם, ושניהם לעולם, לא יפרו הסכם.
משהו להוסיף: הדמות של ג'ק עומדת לרשותך. מקווה שהיא בסדר :)
אשמח אם תירשמי לסיפור שלי דמות!
תירשם*