להציל את עמית -פרק 10 (16+)summertime sadness

נ.מ יונתן
היא רצה ורצה ולא מפסיקה לרוץ אפילו אחרי שאני קורא לה כמו משוגע.
היא מגיעה לחווה שלנו ומתיישבת על העשב.
״מה הבעיות שלך?!״ אני צורח עליה.
היא נשארת בלי תזוזה,בשוק.
״לך זדיין!״ היא צורחת וקמה
ממתי היא מקללת?
היא מנסה לעבור אותי אבל אני תופס לה את היד.
״תרד.ממני.״ היא לוחשת אבל בקול הכי מלחיץ ששמעתי. אני מיד משחרר כי אני יודע שזה טריגר בישבילה.
״למה לא נתת לי לנשקת אותך?״ אני שואל אותה.
״לא רציתי שתנשק אותי טוב? לא כל ילדה נופלת למשחקים שלך!״
״סתמי.״ אני נוזף
״מה אם לא בא-״ אבל אני קוטע אותה בלנשק אותה.
היא גונחת מהמגע ופותחת את פיה.
אני מכניס לתוכו את לשוני ושם את ידי על המותניים שלה.
איך שהשפתיים שלה מרגישות, רכות מבחוץ אבל נעימות במגע.
היא משחקת לי בשיער ואני משכיב אותה אחורה על העשב.
היא נוגעת לי בחזה בזמן שאני מנשק לה את הצוואר,התגעגעתי ללגעת בה.
אני לוקח שנייה להעריך את גופה אני סורק אותה מלמעלה למטה,מהראש עד לרגליים.
היא צריכה להיות זאת שמצלמים לא זאת שמצלמת.
אני מגיעה לבטנה,יש שם צלקות על איזור הצלעות שלה.
אני רואה שהיא תופסת את מבטי הנודד,היא מורידה את ידיה מחזי.
״רד ממני יונתן.״
״לא.״
״רד ממני!״ היא דוחפת אותי אבל אני לא זז.
״יונתן!״ אני מוריד את ידיה מחזי ומתקרב אליה. אני מתקרב לאוזן שלה ולוחש
״אבא שלך לא אברח עם זה.״ היא מיד מתקבצת מתחתי.
״איך אתה יודע?״ הקול שלה נשבר
״כי אני לא דפוק ואני מכיר אותך יותר טוב מכולם.״
״יונתן,זה הרבה יותר מסובך ממה שאתה חושב.״
״מה בגלל נדב?״
הלב שלה פועם מהר.
״יונתן תק-״
״לא,מעכשיו את גם קוראת לי יון,את מבינה? לא שום דבר חוץ מיון.״ אני נושך לה את האוזן.
״יון,אתה לא מבין?! אני לא מספיק טובה בישבילך! אני סתם יהיה צרות ושק מאחורי גבך שאתה לא רוצה לסחוב.״ היא מלטפת לי את השיער
״את הצרות שאני הכי אוהב.״ אני עולה
״אתה יודע,אני לא בתולה.״
הלב שלי נתפס.
״לא אל תגידי לי שעם שלמי.״ אני מנסה להוציא מילים,אבל קשה לי.
״כן,יותר נכון אונס.״ היא מלטפת לי את השרירי בטן.
״מה.״ אני נוגע לה בצלקות.
״הוא חייב אותי-אתה יודע.״ היא מחייכת אבל,זה מה שמוזר.
״למה את מחייכת מיתי? זה הדבר הכי נורא ששמעתי.״
״אני מחייכת,כי זה הפעם הראשונה שאמרתי את זה בקול רם.״ היא מזילה דמעה מעין אחת.
״איזה גיל.״
״14״ אני מרגיש שמישהו נתן לי סתירה.
״אחרי הקטע איתנו?״ אני אפילו לא רוצה לשמוע את האמת הכואבת.
״בידיוק שבוע אחרי.״
אני יורד בחזרה אליה ומניח את ידי על חזיה,מחפש את ליבה.
היא נאנחת מהמגע,וואי כמה שהיא סקסית.
״אני מפתיח לך,שאני בחיים לא אכאיב לך.״
״למה אתה בטוח שיש לנו תמיד?״
״כי אנחנו שייכים אחד לשני.״