תכירו, ההתמכרות החדשה שלי – פרק 1

"ככה את יפה, זה מה שאת צריכה‚ זה מה שאני רוצה, וככה זה יהיה".
צעקתי בחלל הקטן שהיה פעם החדר שלי, יכולתי לדמיין איך נראיתי בטח, כל האיפור ששמתי בטח נזל , רוקדת לבד עם מזרק ביד ו-וודקה בשנייה.

חצי נפלתי-חצי התיישבתי על הרצפה, בקבוק הוודקה כבר ריק ומתגלגל לו הלוך ושוב הלוך ושוב עד שהחליט על נקודה קבועה. הבטתי בקיר, סדקים ו"מזכרות" שילדים השאירו פה במשך השנים.

דפיקה בדלת.
מי זה כבר לעזאזל יכול להיות?
קיימתי, לאט, תחילה על הברכיים ואז רגל -רגל הצלחתי להתייצב. פתחתי את הדלת בהפגנתיות, כאילו בקטע של "מי לעזאזל חושב שהוא יכול להפריע לי להשתכר ולהסתמם למוות בזמן שאני שומעת שירים"
מישהי שנראית בערך בגילי עמדה, היא הייתה יפה, עיניי דבש ושיער כהה, לא הייתה מאופרת, אך עדיין פניה היו נראות מקסימות. היא לבשה ג'ינס וסווצרט פשוט, היא הייתה נראית מוכרת אך יכול להיות שזה השילוב של הוודקה וההירואין.
"אסיה?", האישה אמרה, מאיפה לעזאזל היא יודעת את השם שלי?
מעדתי אחורה ונפלתי לתוך שחור בלתי מוסבר.