להציל את עמית -פרק 9 (16+)

נ.מ עמית
אני,גולי,תום ויונתן היינו בתוך הבריכה לפנות ערב והנוף פשוט היה מהמם.
השמש התחילה לרדת והציפורים שהיו בחוץ שרו שירים נפלאים.
אני מעל יונתן וגולי מעל תום ואנחנו יוריד אחד בשני על רובי מים.
אני לא מפסיקה לחייך מאושר,אני כל כך נהנת.
״הי יון״׳אני שומעת את הקול הציפציף של שלי כהן. איך אני שונאת את הילדה הזאת.
כל חופש שאני פה היא מנסה להידחף אליינו. היא השכנה של יונתן והיא למדי הייתה מאוהבת בו. אני סורקת לה את הגוף ומופתעת. אני מחשיבה את עצמי כ״נראת בסדר״ אני לא יפה ולא מכוערת,אבל תמיד ידעתי שאני יותר יפה משלי. אבל עכשיו שאני מסתכלת עליה עם הבגד ים הכתום שלה היא נראת יפה. והרבה יותר ילה ממני. ישלה שיער מטולטל חום קופצני כזה וגדל לה החזה השנה הזאת,בהמון. ישלה גומות וגבות מסודרות,שלא נדבר על גופה- תחת ציצי בון שטוחה רווח בין הרגליים, בלי צלקות או סימנים. מי היה רוצה יותר?
היא כמראה נכנסה לבד ומחכה לתגובה של יונתן ממראיה.
אני יורדת מיונתן והוא מסתובב להגיד לה שלום.
״בואי שלי כנסי לבריכה!״ הוא מזמין אותה. אני מציינת שהיא לא אומרת שלום לגולי.
שלי, איך נגיד את זה ידועה כ״הזונה״ של הישוב. כולם יודעים שהיא כבר שכבה עם כל הבנים ברחוב-לא מנדה איזה גיל הם היו. (היה אחד מעל גיל 30!)
ממה שאני יודעת היא וגולי היו חברות עד כיתה ו אבל אז שלי פשוט נשטה את גולי.
מאז גולי שונאת אותה כמוני.
היא מחבקת את יונתן ואומרת הי לתום. אני רואה איך שתום משאיר את עיניו על חזיה.
אח דפוק.
״אה הי עמית.״ היא מחייכת לי חיוך יותר מזויף משלי.
״הי שלי״ אני לא מחייכת לה בחזרה הפעם.
״בואו נשחק אחת או חובה!!! די חייב!״ תום צועק.
״תום,סתום״ אני לוחשת לו.
תמיד במשחקים האילו יש נשיקות ואין לי כוח לזה.
״מה הבעיה עמית? בואו נשחק!״ יונתן אומר לי.
״יו,אני יחד בזה עם מיתי…לא מתאים כרגע.״ היא נועצת מבט בשלי שכבר שמה את ידיה על החזה היפה של יונתן. זונה.
״בואו! זה בטח יהיה כיף!״ שלי צורחת בקול ילדותי.
״יאללה יש כאן בקבוק בירה כבר.״ יונתן יוצא ולוקח את הבקבוק.
כולנו מתיישבים במעגל ויונתן שם את הבקבוק באמצע ומסובב.
ברור שזה פוגע בו ובשלי.
״אמת או חובה שלי?״ הוא שואל אותה אבל מסתכל עלי. אני גבר מרגישה עור ברווז מהמבט המהפנט שלו.
״חובה.״ היא מלקקת את שפתיה העוות.
״חובה עלייך לנשק את תום.״ הוא מחייך
אני רואה איך שפרצופה מתעקם.
״טוב.״ היא קמה ומנשקת את אחי.
אני יודעת שלפחות בן אדם אחד יצא שמח מהחובה הזאת.
תום סוגר את רגליו מהר,מצחיק.
שלי מסובבת את הבקבוק והוא נעצר עוד פעם מול יונתן.
״אמת או חובה יונתן?״
״חובה״ הוא עונה. בכללי הוא אף פעם לא היה טיפוס של אמת.
״תנשק אותי.״ היא מחייכת. כונפה.
הוא מסתכל עלי וקם הם מתקרבים ומתנשקים.
המבט שלי זז,אני לא יכולה לראות את זה.
הם מפסיקים ומתיישבים בחזרה.
אני לא יכולה להתעלם מהמבט הפגוע של תום.
תום מסובב את הבקבוק וזה פוגע ביונתן. מזה עם יונתן היום?
״אמת או חובה יוניה?״ הוא שואל אותו
״חובה״
״נשק את מיתי.״ הוא אומר. אוי לא. פליז לא.
״מה תום,אתה רציני היא אחותך.
״יאללה נו חובה זה חובה״
אני מנסה לנשום אבל לא מצליחה.
הוא מתקרב אלי ואני נושמת את הריח שלו….ואז אני מוצאת את עצמי בורחת.