אביטל היפה פרק 1: השמש המסנוורת

השמש המסנוורת שהחדירה את קרניה הצהובות לכל עבר. תנועת המכוניות הייתה עמוסה מתמיד. השווקים היו מלאים עד אפס מקום ,ים של אנשים הסתובבו שם הלוך וחזור. באותו הרחוב , אותו הריח של העישון התפשט גם לרחוב הסמוך. נערה אחת , לא גבוהה מדיי בעלת קוקו ארוך מדיי השתובבה עם חבורת הבנות. נראה שהן נהנו לבלות ביחד . הבחורה הפנתה את מבטיה לכל מקום אפשרי.
תנועת המכוניות והמשאיות נמשכה עד שהאנשים שהיו מצויים בשוק , עצרו להביט בה לרגע. היא הייתה בעלת יופי נדיר, היו לה עיניי תכלת והיא לבשה חצאית אדומה עם הדפס של לב אדום על חולצתה הלבנה. שערה הבלונדיני האסוף לחצי קוקו התנופף וקיבל צורה של לפה.
הרוח השובבה השתעשעה קלות באביטל. אביטל כמובן , הרשתה לרוח השובבה לעשות כרצונה . הבחור ההוא שהביט בה החליט שהוא ניגש אליה. אביטל הייתה בטוחה שמראה עיניה מטעה אותה לחלוטין.
" אביטל!!!!!" צעקו חברותיה לעברה , אביטל רצה כמו מטורפת לעבר הבחור, היא בכלל לא ידעה מה השם שלו. היא שמעה את הצפירות של המכוניות והעלימה עין אבל פתאום מחף ענק של קצף לבן תפס אותה. היא לא ידעה מאיפה הקצף הלבן הזה בא. היא נסחפה אחריו מבלי שיכלה לחלץ עצמה משם. עד שהקצף הלבן עלה על גדותיו ,בקושי היא יכלה לראות מישהו , אפילו לא את עצמה. הסחף לא ריחם עליה עד שהיא לא יכלה לנשום בתוך הקצף הלבן.
הקצף הלבן כיסה אותה לחלוטין. רום ראה שהיא לא הצליחה לחלץ את עצמה משם. הוא נכנס לקצף הלבן כדי לנסות לחלץ אותה משם.
הוא נתקע בתוך הקצף הלבן. בלע כמה בועות סבון בדרך. אבל הוא לא ראה אותה כבר בקצף הלבן. הוא הביט בדאגה סביבו. רק שלא תטבע , חשב רום במהירות , אבל אני לא מכיר אותה , אז למה אני חושב עליה ונותן לה יד.
אז הוא הבחין בה פניה היו מוטות כלפי מטה וגופה העליון היה חשוף. כך שממש היא לא נשמה טוב. השמש קפחה עליהם בחוסר רחמנות , ממשיכה לתעתע אותם כדרכה.
הוא הרים אותה על ידיו והוציא אותה מהקצף הלבן. שניהם היו מותשים ורטובים עד לשד עצמותם .