חרדה

כבר שנים
כבר שנים שאני לא מוצאת שקט בכלום
כבר שנים שנה ועוד שנה עברו ואני הייתי עסוקה בלרדוף
כבר שנים של חרדות ועינויים
ומחשבות שדוקרות כמו סכינים
יותר כואב ממכות שמרביצים על בשר על הגוף
אלו צלקות שנשארות על הנפש הרבה שנים של דימוי עצמי נמוך
ונכון כבר הוכחתי לעצמי שאפשר אחרת אבל עדין בלילות לפעמים אני מתעוררת ואת עוברת מעלי ובשקט אני מחכה מקופלת ורועדת שתעברי
הרי גם את כמו כל דבר תגמרי
תבצעי כבר את זממך ותלכי
ואת עוברת ואני נשארת ריקה ובוכה וקצת מפחדת
את עדין פה לפעמים בלילות או לפעמים פתאום באמצע שום מקום
את לא סתם אני יודעת
ורק עכשיו אני יודעת ויש סיבה והיא שקופה והיא ברורה והכל גלוי
את הרי כמו שער
אני יודעת כשאת הולכת מגיע טוב גדול יותר עמוק יותר