סיפורי ערסים אלירן ויובל פרק 1

"שמעי טוב שי אני לא עוברת לפנימיה!"אמרתי לה.
"יואו יובל למה ימאוסה"שאלה.
"כי רק ילדים בלי משפחה שם"אמרתי.
"אוי איזה שטויות המקום הזה ענק והוא על רמה מה אכפת לך נווו"נידנדה לי.
"תראי שוב את המקום"ביקשתי.
היא חיפשה בגוגל "פנימיית מייסדים".
המקום באמת יפה.
והאמת שלא אכפת לי לנסות.
"טוב מעצבנת אני מסכימה"עניתי.
"יששש יאללה בואי נרד לדבר עם ההורים שלך"חיבקה אותי בהתלהבות.
-כעבור שבועיים-
"תשאלי מישהו כבר"אמרה שי.
"נראה לך יפדחנית כולם פה סנובים"אמרתי.
"הנה לכי הוא נחמד"דחפה אותי על איזה ילד.
"מפגרת מה את עושה"לחשתי לה.
הייתי חייבת לשאול לפני שאתחיל לפדח את עצמי.
הוא היה כל כך חתיך!
"איפה חדר המנהל?"שאלתי בחיוך תמים.
"תמשיכי עד הסוף דלת אחרונה משמאל"הצביע.
"תודה"עניתי.
"מה תודה תתפשטי"אמר.
"תראי תמכוער הזהה"שי צחקה.
הוא צחק.
"המכוער שהיית מתה שיעשה אותך"קרץ לה והלך.
"אאוץ' מה נראה לו"אמרה.
"בואי מפגרת"משכתי אותה לכיוון החדר של המנהל.

"כן?!"נשמע צעקה לאחר שדפקנו.
"אתן בוודאי שי ויובל.שבו"הורה לנו לשבת.
"ברוכים הבאים "למייסדים",פנימה יוצאת מין הכלל.
המון בוגרי בית הספר הגיעו למכללות ואף לאוניברסיטאות.
אתן בשכבת י"א אז אפרט לכן עד השכבה שלכן:
מגורי בנות בביניין השני יש שלט בגדול.
אתן בחדר..חדר 18 ותצטרף אליכן עוד שני בנות נורא נחמדות.
הלימודים יחלו מחר בבוקר.כל יום לימודים נפתח ב8 וחצי ומסתיים לפי המערכת יוצאים הביתה כל שבת שניה.
אין לצאת משטח הפנימיה ללא אישור ממני או מהאחראית בנות.
אתן צריכות לבחור מגמה יש לכן מבחר די גדול.
הנה דף המרחיב עוד קצת אודות בית הספר שלנו.
דף המפרט את התקנון הסיפרי,ושל המקום עצמו.
אז בהצלחה בנות וכל שאלה אני כאן בשבילן"חייך לאחר החפירה הארוכה.
"תודה המנהל אלון,ביי"יצאנו משם.
"וואו איזה חופררר"אמרתי.
"כן וואי.יאללה בואי נלך לחפש תחדר"אמרה.

"הנה חדר 18"מצאתי את החדר שלנו.
"פתוח"נשמע קול מאחורי הדלת מספר שניות לאחר שדפקנו.
"היי אלון אמר לנו שאנחנו בחדר הזה"שי אמרה ואני הנהנתי בחיוך.
"יואו סופסוף בנות אחרות.דנה תגידי שלום ותהיי נחמדה"אמרה הילדה בעלת הרעמה המתולתלת שהחמיאה לה בצורה מושלמת.
"כן היי"אמרה הילדה השניה שישבה בחדר.
"אל תתייחסו אליה היא תמיד כזאת..אה דרך אגב אני דורין וזאת דנה"חייכה דורין.
"אני יובל וזאת שי"חייכנו אליה.
"טוב אז אני ודנה ישנות כאן אז אתן תישנו כאן"אמרה דורין והצביעה על שני המיטות בצד הימני של החדר.
החדר די יפה.

אז לאחר שפרקנו את המזוודות ירדנו אני ודורין לארוחת ערב.
"אין משהו טעים במקום הזה?"שאלתי את דורין שעברנו בין המגשים של האוכל.
שי ודנה כבר עלו לחדר.
"האורז והשניצל ממש טובים"לקחה אותי לשם.
"תגידי כמה זמן אתן פה?"שאלתי שהיינו בדרך לשולחן.
"זאת השנה השלישית שלי כאן.זה מקום נהדר!"אמרה.
"וואלה"אמרתי.
"מה דורין חברה חדשה?"הגיעו שני ילדים לשולחן שלנו.
"שתוק אלירן,היא גם חדשה פה"אמרה לו.
"הי ילדה את רואה אותה?זאת אחותי הקטינה והיא מעצבנתת"אמר לי והחזיק את דורין.
צחקתי בקטנה.
"יאללה מה אתה הומו בוא כבר"אמר הילד שהיה איתו.
הא רגע,זה אותו אחד ששאלתי אותו הבוקר על חדר המנהל.
"יאללה קטינות הלכתי"הסתכל על דורין, "ואת נשמה תתאפקי לא להתגעגע אליי"העביר את מבטו אליי.
"חי בסרט קשה אתה ילד"צעקתי לו אבל כבר לא שמע אותי.
"לפני שאת שואלת..כן הוא אחי,כן הם גם חדשים פה,כן הוא רווק,והוא איכס גדול"אמרה בזריזות.
"איכ ממש אכפת לי מהערס הזה"אמרתי.
"הוא אחלה אח..אבל יש לו יציאות..האמת שהרבה חברות שלי ניסו אותו ואחרי שסירב הן נתקו קשר איתי"אמרה והשפילה מבט.
"אל תדאגי אני לא בקטע של ערסים ובחיים לא אעזוב חברה בשביל אח שלה"אמרתי וחייכתי.
"מה איתך יש לך מישהו?"שאלה.
"האמת שהיה סיפור שלא נגמר טוב.."השפלתי מבט.נזכרתי בנדב,נדובי שלי.
"למה נפרדתם?"שאלה.
"בגד בי חודש שלם..הוא התנצל כלכך הרבה אחרי שגיליתי אבל לא הסכמתי"אמרתי ונזכרתי ביום שניגמר ביננו סופית..
נפרדנו בדיוק לפני חודשיים..עד לפני חודש היה מנסה לדבר איתי ולהצטער,אבל אין מצב!
למרות כל האהבה שלי אליו.

"יובל אנחנו הולכות סיבוב,את באה?"שאלו הבנות.
"לא עזבו אני רוצה להתקלח,תלכו אתן"אמרתי.
הן יצאו מהחדר.
לקחתי את תיק הרחצה שלי ונכנסתי למקלחת.
סיימתי להתקלח ועטפתי את גופי בחלוק.
לפתע מישהו פתח את הדלת.
"אהההה"צעקתי מיד.
"סליחה אני מצטער"סגר מהר את הדלת.
לא הבנתי מי זה.
"נראה לי שהתבלבלת אבל זה מגורי בנות!"צעקתי.
"אני אח של דורין,באתי לקחת מטען"צעק בבילבול.
"חכה שניה"חיפשתי את הבגדים שלי.
"אח של,תביא את הבגדים שעל המיטה השמאלית ביותר"ביקשתי.
"אוקי"אמר בקול מוזר.
פתחתי מעט את הדלת,לקחתי מהר את הבגדים והתלבשתי.

"מה אתה רוצה?"שאלתי.
לפתע עיניו נצצו כשראה אותי.
"היייי,מה אתה צריךך"קראתי שנית.
"מטען לאייפון 6"ביקש לאחר שהתעשט.
חיפשתי את המטען וניזכרתי שהיא ירדה איתו למטה.
"היא לקחה את המטען שלה..אבל תקח את שלי"הוצאתי את המטען מהקיר והבאתי לו.
ברגע שנגעתי בידו הרגשתי צמרמורת קלה.
"תודה"אמר במבט מבוייש מעט.
"רגע,איך קוראים לך?"שאלתי לפני שיצא החדר.
"את מתחילה איתי?"עף על עצמו.
"אוי שתוק כבר"אמרתי .
הוא יצא מהחדר ורגע לפני שסגרתי אותה צעק "אלירן"
יצאתי בצעד מהחדר, הוא הביט לאחור וצעקתי "יובל".
הוא קרץ ופנה ליציאה מהביניין.