אביטלו'ש 2 פרק 1

" אתה נוהג יותר מדי מהר , תיזהר בבקשה , אנחנו סוטים מהנתיב."
התחננה אביטל , אך חורש נהג בפיג'ו המשפחתית במהירות של מאה
שמונים .
" להירגע בבקשה , את אולי רוצה שאני אביא לך מוצץ? אביטל ,
הכול בשליטה. אני יודע לנהוג טוב מאוד. זה לא הפעם הראשונה שלי
שבה אני נוהג." ניסה חורש להרגיע את הלחץ של אביטל.
" אולי לך אני אשים מוצץ וסיימנו! תפסיק להתרגז מכל דבר שאני
אומרת. בסוף מה תגיד כשנעבור תאונה תגיד לי שהכול בסדר . תנסה
להתנער מכל האחריות הכבדה על כתפיך. זה לא ייגמר בטוב , אני
אומרת לך!" קראה אביטל בנימת אזהרה וחורש התעצבן.
המכונית סטתה מהכביש והתדרדרה מן הנתיב והתהפכה על צדה. אביטל
שכבה בתוכה , מחוסרת הכרה היתה וחורש הוציא את הנייד שלו מכיס
מכנסיו. " אביטל תחזיקי מעמד , אני לא אנטוש אותך הלו? מדבר
חורש. אני רוצה להזמין אמבולנס לצומת בית שאן, עברתי תאונה כל
מה שאני צריך שתשלחו אליי אמבולנס כמה שיותר מהר. הדקות יקרות
. הבחורה שנמצאת איתי , עלולה למות." קרא חורש במהירות. הוא
הרים את אביטל מחוסרת ההכרה בזרועותיו.
האמבולנס עצר בצד הכביש , ויצאו מהניידת שני נערים עם כיפות
סרוגות. הם הניחו את אביטל באלונקה והכניסו את האלונקה ואביטל
שכבה על האלונקה בתוך הניידת.
" תראה , בסך הכול המצב של הבחורה אנוש עד קשה , כעת היא
מחוברת לאינפוזיה וחיברנו אותה למכונת ההנשמה. קח לתשומת ליבך
, שלא יהיו פה טעיות. היא נמצאת כרגע בסכנת חיים מרחפת מעל
ראשה. אבל אנחנו נעשה הכול כדי להציל אותה." הלחיצו אותו
הפרמדיקים.
" אבל מה יהיה? היא תאבד את הזיכרון שלה? מה אני יכול לעשות ,
יש לי אחים קטנים בבית ואני לא יכול לחשוב רק על עצמי. אני האח
הבכור שלהם ואני המטפל בהם." אמר חורש בפחד.
" יהיה בסדר. אתה תצטרך להיות אופטימי. אין עוד דרך אחרת
להתמודד עם זה. הבחורה נראית חזקה ואתה עוד תראה בעזרת השם
שהיא תשתקם ותבריא." סיכם הפרמדיק בתקווה ורצה לחזק את חורש
העצוב.
" אנחנו לא יכולים להגיד לקדוש ברוך הוא מה לעשות , הוא מנהל
את העולם הזה. ואנחנו רק בעלי חלוף ." המשיך לדבר אל חורש.
" אביטל חשובה לאחים שלי! היא גם חשובה מאוד בשבילי , אני
מקווה מאוד שהיא תצא מזה ותשוב לעבוד אצלנו. הלו טובה? כן אני
ואביטל עברנו תאונה וכרגע חייה של אביטל בסכנה כן אנחנו בדרך
לבית החולים הדסה עין כרם." אמר חורש בעצב והשיחה נותקה.
" אביטל , יקרה שלי החזיקי מעמד למעני ואל תעזבי אותי בבקשה .
אני זקוק לך מאוד. אני רוצה שאת תחיי ותשרדי . אני יודע שאת
חזקה ויש לך כוחות. רק תתעוררי למעני כדי שאוכל להיות עם
תקווה. הייתי נותן הכול כדי שלא נעבור את התאונה. יודעת?" אמר
חורש ופרץ בבכי תמרורים. הוא לא רצה לאבד את אביטל כמו שאיבד
את ההורים שלו. הם הגיעו לבית החולים והוציא את האלונקה ועליה
אביטל שוכבת .
" בבקשה תצילו את אביטל , אל תתנו לה למות. תצילו אותה בשביל
האחים שלי. בבקשה רק שהיא תחיה. אני מבקש את החיים שלי." התחנן
חורש בפניהם.
" נעשה את כל מה שאנחנו יכולים כדי להציל אותה. זאת אנו
מבטיחים לך שחייה מופקדים בידינו ואנחנו נציל אותה." הבטיחו
והם הכניסו את אביטל לחדר הניתוח.
" אביטל , אני נשבע לך בחיי שלא אעזוב אותך עד שתהיי בסדר. אני
אתן את החיים שלי למענך כל דבר בשבילך רק שתהיי בסדר." אמר
חורש לעצמו בבכי.
" אביטל יקרה שלי! " קרא חורש בזעקת שבר חלושה. הוא לא האמין
שמבין שניהם , אביטל עברה תאונה קשה. ועכשיו , מה הוא יעשה
בלעדיה? היא כל העולם בשבילו. היה לו קשה מאוד עצם המחשבה שהוא
יפרד ממנה כי היא תמות ותשאיר אותו לבד שוב .
" את לא יכולה להשאיר אותי לבד עצוב וגלמוד! אני דורש ממך
שתתעוררי ותלחמי על חייך. כי אף אחד לא ילחם בשבילך. אביטלו'ש
את בחורה מלאת שמחת חיים ומלאת אור. ואת הכנסת לתוך חיי אור
ותקווה. תמלאי את בקשתי , טוב?" דיבר חורש לעצמו .
" תראה , אדון כהן . ניתחנו אותה והעברנו אותה לטיפול הנמרץ.
היא עדיין לא נושמת בכוחות עצמה. מכיוון והתאונה היתה קשה . אז
הבחורה איבדה את זיכרונה. קח את זה בחשבון שהיא איבדה את
הזיכרון מכיוון שהיא נפגעה אנוש. וזה רק עניין של זמן , עד
שאובדן זיכרונה ייעלם ואז היא תיזכר. תעשה לי טובה , אל תקשה
עליה ואל תאמץ אותה לזכור שמות ומקומות שהיא שכחה. היא זקוקה
למנוחה רבה." עדכן הרופא המנתח בפנים קשוחות.
" לא יכול להיות! מסכנה אביטל, איזה מזל לא טוב יש לה. זה לא
הגיוני , איך היא איבדה את הזיכרון . כן הייתה תאונה קשה ואין
ספק שהיא נפגעה אנושות ." חורש היה אובד עצות, הוא לא ידע מה
לעשות . עכשיו באמת יש סיבה לדאגה