פרק 4 my life is'nt simple

"מה את רוצה שנעשה?" דור שאל אותי וציפה לתשובה. "אולי תכיר לי קצת את המקום? למשל את מגורי הבנים כדי שאני יוכל לדעת איפה אתה מתי שאני ירצה." קרצתי אליו וחייכתי. "בכיף, יפה שלי, בואי, אני יראה לך, אבל אני עדין לא יודע איפה החדר שלך, לאחר שאת תדעי את ישר אומרת לי ברור לך?" הוא אמר לי יפה שלי, הוא כזה חלומי, אנחנו יכולים להיות זוג מושלם! "איך אני יודעת איפה החדר שלי? מי אמור להגיד לי?" באמת לא הבנתי מאיפה אני אמורה לדעת. "אמורים להגיד עכשיו בקבלת הפנים, חברות שלך כבר יגידו לך אני בטוח שישר אחרי הכנס הם ירוצו לחפש אותך, אז בואי ננצל את הקצת זמן שיש לנו ביחד."
בינתיים המשכנו ללכת למגורים, המקום הזה פשוט עצום, יש פה בערך איזה חמש קומות, רחבות מאוד, נקיות, על הקירות בכל המסדרונות מצוירים פרחים שחורים על קיר לבן, הרצפות בצבע לבן, ובכל קומה יש כדים קטנים עם פרחים ורודים, אדומים, סגולים, כתומים, מלא צבעים של פרחים, בכל קומה יש צבע של פרחים שונה בקומה הראשונה אדום, בקומה השנייה סגול, וכך הלאה. אני אוהבת מאוד את העיצוב פה, ממש כמו בית מלון, יש גם ניחוח של יסמין כאשר מגיעים לכל קומה.
"הנה הגענו לחדר שלי ושל חבריי, יש פה שתי מיטות זוגיות ועוד אחת בודדת, אנחנו פה חמישה חברים, יש פה ג'קוזי, וגם מקלחון רגיל, פלזמה כפי שאת רואה, המקום פה באמת מרווח ונעים, ככה רוב החדרים נראים, יש כאלה עם יותר מיטות, יש כאלה עם פחות."
"מקום מדהים מאוד, אהבתי מאוד, עכשיו יודעת איפה אתה וזה מה שחשוב." אמרתי והתקרבתי אליו כדי לתת לו חיבוק. "נכון זה באמת מה שחשוב." אמר והתקרב אלי יותר. הוא בא לנשק אותי, אבל עצרתי אותו. "זה עוד מוקדם, רק היום הכרתי אותך, זה קצת מהיר בשבילי, בוא נחכה קצת." אמרתי, וחייכתי חיוך קטן. "בשבילך אני מוכן לחכות כמה שרק צריך. אפשר חיבוק לפחות? " "בטח איזו שאלה" נתתי לו חיבוק חזק ואוהב, אני באמת מרגישה קשר בנינו, אבל צריך לחכות קצת.
השתחררנו מהחיבוק וחייכנו אחד לשני .אני לא מסוג האנשים שישר מנשקים, אני צריכה להכיר אותו, עוד קצת לדעת עליו תכונות, תחביבים, מעדיפה שנשאר ידידים בינתיים.
"טוב נראה לי שעכשיו אני אלך לחדר שלי, בטח הבנות יחפשו אותי, נתראה בארוחת ערב.." אמרתי והתחלתי ללכת לכיוון הדלת. "תוכלי לשבת איתי ועם החברים שלי." אמר, והופתעתי. "אוקי, אבל בתנאי שחברות שלי ישבו גם." אני לא יעזוב אותם שהם ישבו לבד בארוחה. "ברור חברים שלי ישמחו לשבת איתן, הם אוהבים כוסיות". אמר וקרץ לי. יהיה בשבילן אולי איזה חבר חמוד. " אוקי ביי " אמרתי לעברו, ויצאתי מהחדר.
"בנות !!!" צעקתי לעבר קלואי פרי ושקד, כאשר הגעתי לחדר. "אתן לא מבינות איזה חמוד הוא ואייי." "ראיתי איזה חתיך הוא, אבל איך את מרגישה? בכל זאת, התעלפת קצת… " פרי אמרה.
"אני בסדר זה היה ארי חבר של דור הוא אמר שהוא בחור קצת מסובך וזה.. לא לייחס לזה כל כך הרבה חשיבות, אתן יודעות הוא דחף אותי, בגללו אני נפלתי, הוא דיי שמוק, אז כמו שדור אמר אני לא יייחס לזה חשיבות, אני פשוט אתעלם ממנו." השבתי לעברה, אך בראשי עברה קצת מחשבה אחרת, אני בטוחה תמיד שיש לכולם לב טוב, אף אחד לא נולד רע, כולם נולדים אותו הדבר, הכל קשור לאן שהחיים מובלים אותנו. בפעם הראשונה שראיתי אותו הרגשתי משהו, כמו אהבה ממבט ראשון, אך לאחר ההתנהגות שלו, אני צריכה לחשוב על מישהו כמו דור, אכפתי, אוהב לעזור, חמוד, נראה טוב. אבל יש לי תמיד את הנטייה הזאת ללכת לבחורים הלא נכונים, הרעים, דור הוא סוג של מושלם, כל אחת הייתה רוצה אחד כזה. היום שסירבתי לנשיקה שלו, אני בטוחה שכל בת נורמלית שמישהו כמו דור היה מתייחס אליה כמו שהוא התייחס אלי היום, הייתה ישר מנשקת אותו. אבל משהו בזה לא כל כך מרגיש לי שזה מתאים לי. אני חייבת להרגיש שלמה עם עצמי שיגיע הבחור הנכון.
"שי !! על מה את כל כך חושבת ? " קלואי קטעה את מחשבותיי. "סתם עזבי, ואי שחכתי להזכיר לכם היום בערב אנחנו נשב עם הבנים לארוחת הערב, תתארגנו הכי יפה שלכם !!"