ירח אפל: פרק 14 (ירח השמש 2)
נביל
שקט שרר בסירה שלנו זה נראה כאילו היה אפשר לשמוע את השקט הזה נושף באוזנינו אוי איך אני שונא את זה
"למה אתה כועס כל כך? היא זו שצריכה לכעוס עליך" אמרה אוולין
"למה אני כועס עליה את שואלת? רוצה אולי לשאול את החבר שלה לשעבר? אני הייתי קרוב כל כך לפטרישה שזו הייתה לא סתם אהבה אלא אהבה גדולה ובסך הכול שמחתי שראיתי אותה וככה היא מתנהגת?!" אמר סול כועס
"אוי אני אשמה? די עם השטויות האלה! כל פעם! כל פעם! דוויל אשמה! דוויל תכננה לגנוב את היהלום! דוויל גרמה לרום להיזרק! דוויל ככה ודוויל ככה די עם זה! אני לא יכולה לעבור יום בלי שמישהו יאשים אותי? אני חשבתי שאתה יצור מבין אבל אתה לא אבל אם יש מישהו שאני הכי מאוכזבת ממנו זה פניאל" אמרה דוויל בהפתעה
"אני?" שאל פניאל מופתע
"כן אתה. לא רק שאתה מנסה למרר את חיי אתה עוד משאיר אותי מחוץ לבר שאני כועסת וזועמת ואתה מדבר עם הערפדית הזאת?! אין לך בושה?!" אמרה דוויל כועסת
"דוויל עזבי את פניאל! הוא לא עשה כלום להזכירך בזכותו אנחנו בדרך לאנג'לינה" אמרה אוולין מגנה
"בשביל מה? מה ה אנג'לינה הזאת עשתה בדיוק שמגיע לה שנמצא אותה?" שאלה דוויל בזעם
"הצילה אותנו" אמרתי
"הצילה? מה זאת אומרת?" שאלה דוויל
"לא בא לי לספר על זה אבל אסור לנו לחזור לגיהינום" אמרתי מבואס
"כן דוויל אני אתחשב ברגשות של נביל ואגיד לך רק שהיא הצילה אותנו ממוות בטוח הבחורה אולי מטומטמת אבל היא חברה לחיים" אמרה אוולין
"אני זוכרת כשאמרת לי את זה זוכרת? חברות לחיים" אמרה דוויל נרגעת
"אני זוכרת מכל פריטי הילדות שלי את הטבעת שלי ושלך עדיין נמצאת אצלי, אני לעולם לא אשכח אותך דוויל ואני תמיד יהיה איתך" אמרה אוולין ברגשנות לא אופיינית לה
"אוי אוולין" היא אמרה והם התחבקו
"זה חמוד נביל אתה לא חושב ככה?" שאל אותי פניאל
"כן כשאתה מכיר את שתי הבנות האלה אתה מבין שזה משהו שלא רואים בכל יום" אמרתי
"על מה אתה מדבר?" שאל סול
"דוויל ואוולין… תמיד היו עושות ביניהם תחרויות דוויל היית בדרך כלל מצטיינת חברתית ואוולין לימודית אבל מתחבקות? זה ממש לא נפוץ אצלן" אמרתי להם
"אולי בגלל זה דוויל רגשנית קצת?" אמר סול
"דוויל לא רגשנית היא אולי שטנית רגישה, לא צפויה, ומשונה. אבל היא עדיין הבחורה הכי חכמה הכי טובה והכי מגניבה שאתה תכיר אולי היא לפעמים מגזימה אבל אם אתה שואל אותי היא בדרך כלל צודקת בתגובות שלה" אמר פניאל
סול כעס
"על מה אתה מתרגז אני לא מבין לפני כמה דקות גרמת לריב בינך לבין דוויל אתה לא רואה שאתה הורס את המערכת יחסים הזאת? נכון אני מקנא בכם כי לא הייתה לי אף פעם מערכת יחסים רומנטית כזאת אבל זו לא סיבה להרוס את היחסים בינך לבין דוויל אני לא הסיבה המרכזית" אמר פניאל בביטחון
דוויל שמעה את השיחה לפי תנועות גופה אבל היא לא הסתובבה לעברו זה היה ממש מוזר זה כאילו הביטחון של דוויל עבר לפניאל והפחד שלו עבר אליה איך זה הגיוני?
"אתה צודק פניאל התרכזתי יותר מדי בך ובסביבה ששכחתי את דוויל כשנרד מהספינה אני אארגן לה משהו מיוחד שהיא לא תשכח סוג של מתנת סליחה" הוא לחש לו
"וואו היה קצת סוער פה" אמרה אוולין
"הממ יש לי תחושה רעה" אמרתי
"זה בטח בגלל המים הנה הגענו ליבשה" אמרה אוולין אבל לא ירדנו מהסירה
"זה בטח בגלל הרעב" אמרה דוויל והוסיפה "אני גוועת!"
פתאום הגוף שלי השתנה לדבר הכי לא טוב בעולם עוגה.
עיניים נעצו בי מבט
"הממ…. חברים זוכרים אותי נביל הסידקיק שלכם?" אמרתי
"שמעתם גם עוגה?" אמרה דוויל
"כן הוא אמר באמת עוגה" אמרה אוולין
"בוא נתפוס אותה" אמר סול והתחיל להתקדם לכיווני במהירות
"אההההההההה" צעקתי בורח
כולם התחילו לרדוף אחרי כאילו הם לא רואים שזה אני נביל אני בסך הכול השתנתי הצילו!! נקלעתי למקום סתום ממנו ראיתי אותם ואת פניאל מתקדמים אליי טוב רק הם פניאל עמד שם בצורה מאוד מוזרה הוא שכב על הרצפה כמו דוגמנית שמצטלמת האמת מתאים לו אבל הצילו!!!!!
ופתאום השתנתי
"איכס פו פו" אמרה אוולין
"אהההההההההההה" צעקה דוויל
"אהההההההההההה" צעקה אוולין
"מה קרה" שאלתי
"פניאל יושב בתנוחת דוגמנית" צעקה דוויל "אההההההההה"
"זה מה שמדאיג אותך? נביל הפך לזומבי!! אהההההההה" צעקה אוולין
"אה זה.. מה אכפת לי" אמרה דוויל
"הלו את תהפכי לזומבי עם הוא יאכל לך את המוח" אמרה אוולין בחרדה
"זה נביל הדבר האחרון שהוא יאכל זה מוח" אמרה דוויל
"נכון אני מעדיף סלט" אמרתי
"טוב לפחות זה" אמר סול
"המממ… חברים" צעק פניאל
"לא עכשיו פניאל אנחנו מנסים להבין איזה מין סוג של זומבי נביל הפך ל" אמרה דוויל
"חוץ מזה פניאל צריך למצוא את אנג'לינה" צעקה אוולין
"אני לא חושב שזו בעיה" פניאל אמר
תגובות (0)