Halo(-:
היי אז עכשיו זה באמת מוגזם לצפות שמישהו זכר אותי, חצי שנה לא העליתי.
בחצי שנה הזאת עברתי יחסית הרבה והתבגרתי ולמדתי להעריך מחדש כתיבה איכותית וספרות, והיכולת הזאת נמצאת בהתפתחות מתמדת אצלי.
עברתי על כמה סיפורים ישנים שלי והגעתי למסקנה שכנראה הייתי צריכה להגיע אליה הרבה לפני; יש לי בעיות מחויבות..
הבעיה שלי היא שנורא קל לקפוץ לתוך סיפור חדש ואז פתאום לא למצוא את הידיים והרגליים – קשה לי מאוד להציב לעצמי מטרות ולהגשים אותן באופן מתמיד, וזו בעיה שאני עובדת עליה בכל הכוח.
אני מתחילה סיפורים ופתאום נוטשת אותם לטובת דברים אחרים, ולעולם לא מסיימת את מה שהתחלתי.
קראתי מחדש את "לב קרח" והגעתי למסקנה שזה אחלה סיפור, ואני אנסה להמשיך אותו בימים הקרובים, אם מישהו מעוניין בכלל…
אני אפרסם מחדש את הפרק הראשון למי שמעוניין לקרוא ולהבין יותר על מה אני מדברת.
טוב, מקווה שתקראו, אני מניחה… (-:
תגובות (5)
מי את?
את יכולה להתעלם מהתגובה הזאת. לא התכוונתי לשלוח.
הגזמת. ברור שזוכרים אותך.
ואני יודע שאני לא היחיד. השאלה היא אם את זוכרת אותנו…
ספרי לי על בעיות מחויבות. :( אני אלוף בלהתחיל דברים ולא לסיים.
אני אלך לקרוא עכשיו.
כבר חשבתי שלעולם לא תחזרי/תמשיכי!!!
אין סיבה לחשוב שלא זוכרים אותך. לפחות לא אני.
בעיות מחויבות אלו בעיות שיש לכולנו :/
מה אמרתי.. מחויבות דבר מעצבן ורציני שהוא הווטו של החלק המבוגר והרודן שבנו. עכשיו בוא ננהל מלחמה. "רוצה לשחק. לא חייב לגמור את זה למען עצמי. אוף" נתבגר נתיילד ני לא יודעת גם אם הצליח לנצח אפילו אחרי שהשקעתי בפרוויט מסויים את הנשמה כי כול כך בא לי ללכת עכשיו על משהו אחר ולחבק את הדמויות בראשי רק בתוכי למי אכפת שאף אחד אחר לא זכה להכיר אותם. אבל אולי באמת חבל?. אז שוב נצא למלחמה ננסה להפוך לאולטימת גם לסיים פרוייקט וגם לשחק עם הספרים התוכניות והדמויות החדשות בחיי. בהצלחה לכולנו לנסות למצוא את האיזון הזה