מרשימותיו של נהג האוטובוס – תקוותם של נהגי האוטובוס
עצובים הם נראים,
מרוכזים בשיא עייפותם,
חיוכם הוא כמו נהיגה אוטומטית
שלא תפסיק לעולם.
שונה הם נראים,
מתכווצים בכיסאם,
למראה האדם הנכנס אליהם,
האדם הקטן.
כמעט כמוהם קטן.
אך לרגע אחד,
חיוכם הוא אמיתי,
עיניהם מתכווצות בניצוץ
והם מתיישרים בכיסאם,
מרימים יד עייפה
לאדם שמולם
ברגע הזה,
בו הם חולפים על פני חברם לנהיגה
תקוותם נדמית נצחית
והם מאמינים שהכל אפשרי
תגובות (0)