הכל יכול לקרות -פרק 59 שיחת נפש עם גיל?!?! שישה פרקים האחרונים!!! (תוכן מיני 16+)
זה היה חמש בבוקר,אני לא יכולתי להירדם אז יצאתי מן האוהל לשמש שרק מתחילה לעלות.
כולם ישנו אז חשבתי שזה יהיה זמן טוב לעשות תאי,מהקומקום שכבר היה מונח לשימוש מול פני. כל הלילה לא יכולתי להפסיק לחשוב מחשבות נוראיות על זה שאני אהיה בהריון. אני רק בת 15,אני לא יכולה לגדל עכשיו ילד. זה עדיין הזוי לי ששכבתי עם אליה אתמול. אני לא יודעת אם אני סומכת עליו בכלל אבל מה שאני אל בטח יודעת זה שאני מאוהבת בו. תכלס שתיינו לא יכולים להיות רחוקים אחד מהשני,אנחנו חייבים את המגע הזה הרגש הזה. איזה חמוד היא שהוא לא הוריד את הצמיד שהכנתי לו. אני כבר מתגעגעת אליו. אני מסיימת להכין לי תאי והולכת לסלע שהייתי בו אתמול עם אליה. אני אוהבת את המקום הזה,הוא רחוק מהשטח שאנחנו ושקט.
אני מגיע לסלע ורואה שיש שם מישהו. אני חושבת אם להמשיך או לא כי זה נראה שיש אדם בוכה. אני מחליטה להיתקרב יותר ורואה שזאת גיל. היא יושבת על הסלע ובוכה את החיים.
השיער שלה אסוף בגולגול מבולגן וביד שלה יש את הטלפון שלה שהיא לא מפסיקה להיסתכל על.
״אממ גיל?״ אני מתחילה משפט פתיחה סתום,כי כאילו שהיא שחכה את השם שלה.
היא מסתובבת מהר ומפילה את הטלפון על האדמה.
״כוס עמאק!״ היא צורחת. אני מהר ניגשת להרים את הטלפון לראות עם המסך שבור,תודה לאל שהוא לא.
״סורי סורי!! פשוט הלכתי קרוב וראיתי שאת בוכה…את בסדר?״ אני שואלת
היא לוחקת מהיד לשי את הטלפון שלה ומזילה דמעה.
״נראלי ששתיינו יודעות שאני לא.״
״אפשר להתיישב?״
״מקום ציבורי,לכי על זה.״ היא מצחקקת טיפה.
אני מתיישבת לידה ושמה את הכוס בצד.
״לא יכלת לישון גם הא?״ אני אומרת בנסיון להרים את האווירה.
״לא,על מה את חשבת כל הלילה?״
״על המון דברים.״ אני אוספת את השיער לקוקו. השמש כבר כמעט כולה יצאה והנוף מהמם.
״תני לי לנחש..אליה?״ היא מחייכת. לפחות היא שמחה שאומרים את שמו.
״כזה ברור הא?״ שתיינו מצחקקות.
״גם אני חשבתי על מישהו..על חבר שלי..חבר קודם שלי תכנית.״ היא לוקחת לי אתה כוס ושותה ממנה.
״אף פעם לא דמיינתי אותך לילדת תאי,אני מודה.״ אני אומרת.
״אני לא ,בגלל כל הבכי אני צריכה מים בגוף מבינה?״
״כן.״ היא אפילו לא תבין עד כמה אני באמת מבינה.
״אז מה הולך עם החבר הזה,אוי סליחה חבר קודם שאת לא יכולה להפסיק לחשוב על?״ אני מעבירה את הצומת לב אליה,אני לא יכולה עכשיו לדבר עליו.
״הוא בגד בי.״ היא סוגרת את מסך הטלפון ומניחה אותו אצידה.
״בן זונה.״ אני אומרת והעיניים הירוקות שלה נפתחות לאור.
״את יודעת,כולם אומרים לי כל הזמן שהוא כל כך בובי ושווה ולא יעשה שום דבר כדי לפגוע בי,שאני לא סיפרתי את זה לאף אחד. את. הראשונה שיודעת.״
״די,איזה חרא.״ אני מנסה להגיד דברים שיעזרו לה אבל אני לא מכירה אותה מספיק בישביל שהיא תחייך ממילותי.
״את יודעת,היינו חצי שנה ביחד? והיינו כל כך טובים ביחד,כולן אמרו לנו…זה כאילו שהיינו עושים אחד לשני ונתתי לו את הלב שלי והוא פשוט שבר אותו.״ אני לוחקת לה את היד
״גם אליה בגד בי,כמה פעמים. אני עדייו איתו את רואה? או סוג של איתו. אני לא אומרת שתסלחו לו כי זה הדבר הכי פוגע שבן יכול לעשות לבת פשוט אולי הייתה סיבה.״ אני מלטפת את ידה.
״את יודעת,כמעט שכבנו..אני כל כך שמחה שלא עשינו את זה בסוף. קניתי גלולות והכל והוא קנה קונדומים…אף פעם לא נפתחתי ככה לבן אדם.״ היא אפילו לא יודעת כמה שהיא יפה שהיא בוכה,הלוואי עלי להיראות ככה.
״אני לגמרי מבינה אותך באמת,נראלי שאנחנו עוברות דברים כל כך דומים.״
״ספרי לי על זה.״ שפכתי לה את הלב שלי סיפרתי לה את הכל והבנתי רק עוד פעם כמה שאני מאוהבת בו. אוי ושאולי אני בהריון.
תגובות (2)
אני ממש אוהבת איך שאת כותבת אני פשוט לא מצליחה להפסיק לבדוק כל פעם אם עלה עוד סיפור שלך
אוי תודה לכם על התגובות הכל כך חמות לב! אתן לא מבינות כמה אתן משמחות אותי!