בתוך עולם כזה

בתוך עולם של שקרים ומסכות
בתוך עולם שבו לא הכל יכול לקרות
שבו אי אפשר להחזיר את הזמן
שבו כלום כבר לא מובן
וישנו עדיין גן העדן של הילדות
אך עכשיו הוא הרוס
הילדים איבדו את התמימות
הם כבר לא רוצים לטוס
לא חולמים עוד על טייסים וכבאים
לא חולמים על להיות טובים
הם איבדו את הצורך לחלום
מתרכזים רק בכאב של היום
וכבר אין את המקום הבטוח
הוא נהרס אחרי כל השנים
וכבר אין זמן לנוח
כל היום רצים למקומות ישנים
בורחים למציאות אחרת
מחפשים דרכים לנשום
מנסים לפתוח דלת
אבל אין עוד מפתחות של שלום
אז נותנים מכה או שתיים
ועוצמים את העיניים
ואז הגשם שיורד מתערבב עם הדמעות
על הלחיים
והכל שוב מתפרק לך בידיים
ואת יודעת שיש עוד טוב
אבל הוא לא תמיד קרוב
ולא תמיד רואים
את השמים הכחולים
מתחת לעננים
שמסתירים