הריון עונש או מתנה? פרק 22
הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:
התיק והמזוודה שהיו לי נפלו מהיד שלי על הרצפה ואני התנדנדתי אז ניסיתי להישען על הקיר "סשה את בסדר" שמעתי את נתן שואל וראיתי אותו רץ אלי במטושטש עד שאיבדתי את ההכרה.
פרק 22:
כשחזרתי להכרה הייתי במיטה, אבל לא במיטה שלי. הסתכלתי מסביבי וראיתי חדר מפואר הייתי לבד בחדר. איפה אני? הדברים שלי היו מסודרים בחדר. כמה זמן לא הייתי בהכרה?, מזה המקום הזה? שאלות הציפו אותי.
אני חייבת לצאת מהמיטה הזאת קמתי ממנה. הדלת של החדר נפתחה ונתן ניכנס לחדר. "היי איך את מרגישה?" הוא שאל ואני התחלתי לבכות רצתי אליו, חיבקתי אותו והוא אותי "היי את לא צריכה לבכות אני פה איתך" הוא לחש לי. אני שמחה שהשלמתי איתו.
התנתקי מהחיבוק איתו הסתכלתי עליו בעיניים והוא על שלי, העניים שלו נצצו. הרגשתי את המשיכה שהייתה ביני לבינו. לאט לאט התקרבנו אחד לשנייה עם הפנים עש שהתנשקנו, נשיקה של אוהבים אמתים. "סשה עכשיו את מאמינה לי שאני באמת רוצה הזדמנות נוספת כדי להחיות איתך ולהקים איתך משפחה?" הוא אמר לי תוך כדי הנשיקה. "כן אני מאמינה לך" אמרתי וחיבקתי אותו.
"נתן, איפה אנחנו?" שאלתי אותך אחרי זמן מה. "אנחנו בבית שלי ושאל אלון" הוא אמר "מה?" הייתי בשוק הבית הענקי הזה שלהם? "וכמה זמן הייתי בלי הכרה?" "שעה" "לקחנו אותך לרופא כדי לראות מה קורה הוא אמר את צריכה להיכנס לשמירת הריון כי זה כבר מסוכן את עוברת דברים שעלולים להפיל את העובר גם בחודש כזה" הוא אמר לי עם דאגה.
"מה עם אלון?" "הוא הלך לקנות כמה דברים. וזה החדר שלך" "שלי ואיפה שלך?" "החדר שלי בסוף המסדרון אני יכול להראות לך אם את רוצה" "כן אני מאוד רוצה" עניתי ויצאנו מהחדר הוא עשה לי סיור בכל הקומה עד שהגענו לחדר שלו הוא היה כל כך מפואר "וואו" המילה היחידה שיכולתי להגיד. "המקום הזה יותר מידי מוגזם אני לא אוהב אותו" נתן אמר ואני לא הופתעתי מהתגובה שלו הרי זה היה כל כך ברור שהוא שונא דברים כאלה.
נתן לקח אותי למטבח כדי שאני אוכל משהו הוא גם קנה לי וויטמינים להריון הוא כל כך מתחשב. "נתן בואו תרגיש משהו" אמרתי לו. הוא התקרב לקחי לו את היד שמי אותה על הבטן שלי שהייתה קצת מלאה ואז הרגישו בעיטה קטנה ועוד אחת "וואו אני לא מאמין הוא בועט" "נכון, זאת הפעם הראשונה שהוא בועט הוא כנראה מתרגש מזה שאבא ואמא שלו ביחד" אמרתי לנתן עם חיוך הוא התקרב אלי עם הפנים שלו מחייך גם ואז נושק לי על השפתיים נשיקה קצרה.
הדלת של הבית נפתחה אלון ניכנס עם קניות. "היי סשה.." הוא אמר במבוכה כל הפנים שלו הפכו לאדמות "הי אלון" גם אני הייתי מובכת "תקשיבי אני רוצה לבקש ממך…," בפעמון של הדלת קטע אותו. "סשה תפתחי אני חייב לדבר איתך" לא יכול להיות שזה…..
ההמשך יבוא….
תגובות (2)
מי זה ????
תחכי לפרק הבא