הריון עונש או מתנה? פרק 21

הריון עונש או מתנה?
מהפרק הקודם:
. התמכרתי למגע שלו לשפתיים שלו הכל הרגיש כל כך נכון ״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו. ובאותו השנייה שאמרתי את זה הדלת נפתחה ו…..

פרק 21:

הדלת נפתחה וישר נשאלה שאלה "מה קורה פה?" אני ונתן התנתקנו מהנשיקה שלנו והתרחקנו אחד מהשנייה. המבט שלנו הופנה לכיוון הדלת זה היה אלון שהיה מופתע מהמראה. "מה אתה עושה פה?" נתן אני שאלנו ביחד.

"סשה את ברחת לפני שנתת לי להסביר אז נסעתי אחריך. ונתן אל תהיה תמים פתאום ראיתה אותי בא" אלון אמר. "ידעת שהוא פה ולא אמרת לי?" נדהמתי "כן אבל לא חשבתי שהוא בא אליך. כולם יודעים שהוא שוכב פה עם אחת הבנות… רגע איתך הוא שוכב?" נתן שאל בלחץ "לא מה פתאום אין מצב שאני אשכב איתה" אלון אמר ואני ממש כעסתי. "אתה לא מתבייש לפני כמה דק' ניסתה לנשק אותי ועכשיו אתה אומר שבחיים לא הייתה שוכב איתי!" צעקתי היה שקט ואז המשכתי.

"אה נכון שחכתי את רואה אותי רק בתור אחותך הקטנה שעומדת להיות זאת שתביא לך את האחיין שלך." אמרתי ואז נתן יצא מהשוק שלו "רגע רגע הוא ניסה לנשק אותך? והוא יודע שאת בהריון?" הסתכלתי על אלון שהיה מפוחד מאוד. "כן הוא ידע שאני בהריון והוא בכל זאת ניסה לנשק אותי אבל כשדחיתי אותו הוא רץ וקפץ על אחת הזונות מהשכבה שלנו" אמרתי בעסיסיות והרסניות.

נתן התקרב לאלון במהירות תפס לו בצווארון החולצה והצמיד אותו על הקיר "אתה לא מתבייש. 1. להיות עם קטינה 2. ועוד כשיש לה חבר!" נתן צעק לא ראה בעניים הוא היה כל כך עצבני. "איזה שון הוא לא חבר שלה הוא סתם נצלן מזדיין שניסה לפצות על מה שעה לאנדרושה. אז תכנית היא פנויה." אלון אמר וראיתי את נתן רק נהיה זועם יותר. "אבל ידעת שגם התינוק שנימצא אצלה הוא שלי! שלי! אני האבא שלו לא אתה!!" נתן צעק עוד יותר חזק ודמעות התחילו לזלוג מעייניו.

"נתן תירגע" אמרתי לו והתקרבתי אליו "אל תתקרבי זה ביני לבינו" הוא אמר ונעצרתי. הסתובבתי והלכתי למיטה שלי הכנסתי את הדברים האחרונים שנשארו לי שם. שמתי לאנדרושה מכתב על המיטה הסתכלתי על הבנים שהיו עסוקים בריב שלהם וניסיתי לצאת הכי בשקט. מה שלא הלך כל כך טוב כי אלון קלט אותי.

"לאן את הולכת?" הוא שאל ונתן הסתכל עלי כשידו סגורה באגרוף ונעצרת שנייה מלהכניס כנראה עוד מכה לפנים של אלון. "זה לא ענייך" אמרתי ויצאתי. הדלת של החדר נתקרה הסתכלתי אחורה ונתן היה שם "לאן את באמת חושבת שאת הולכת חשבתי שנתחיל מההתחלה שנקים משפחה ביחד?" "הייתי רוצה להקים איתך משפחה אבל קשה לי להאמין לך שאתה באמת רוצה את זה ואמרתי לך כך אני חייבת לעוף מפה כי להמשיך ללמוד במצב הזה אני לא יכולה. ועכשיו אני מעדיפה לא לראות לא את אלון ולא את שון או אנדרושה או אפילו אותך" אמרתי ודמעות ירדו מעיני.

התחלתי ללכת "סשה חכי בבקשה" התחנן אלי "אני לא יכולה להיות ככה יותר אני כל הזמן נפגעת ממכם" אמרתי התחלתי להרגיש סחרחורת התיק והמזוודה שהיו לי נפלו מהיד שלי על הרצפה ואני התנדנדתי אז ניסיתי להישען על הקיר "סשה את בסדר" שמעתי את נתן שואל וראיתי אותו רץ אלי במטושטש עד שאיבדתי את ההכרה.

ההמשך יבוא….