הכל יכול לקרות -פרק 53- המריבה הגדולה!sent my love

נ.מ עמרי
אני יושב במחששה עדיין בשוק ממה שקרה. הייתי שנייה מי לחדור בה,אבל היא הייתה חייבת ללחוש את השם שלו. השם המזויין שלו. אליה היא העזה להגיד. פאקינג בזמן שאני מכניס בה אצבעות ומנשק את צווארה. בת אלף זאת. איך אני עדיין מאוהב בה אין לי פאקינג מושג.

אני מרגיש לחץ על הכתף,אני מסתכל למעלה. זאת רונה. פאק,אין לי כוח לשטויות שלה עכשיו.
היא מחייכת לי ומתיישבת לידי.
״אתה יודע עמרי..מזמן לא יצאנו לדייט״ היא מורידה קצת את חולצה בכוונה בכדי לחשוף לה את מה שאין לה.
״אל תשקרי לי רונה.״ אני לא מסתכל על מה שאני רוצה שאני אסתכל. היא מסמיקה ומרימה את החולצה שלה בחזרה למעלה.
״לשקר לך על מה?״ היא מוציא סיגריה ומתחילה לעשן.
״אני יודע מה את עודה בזמן הפנוי שלך.״ אני לוקח לה סיגריה מהקופסא ומדליק אותה עם המצית שלי.
״מה אני עושה גבר ממורמר?״ היא מצחקקת. היא אפילו לא יודעת מה מגיע.
״שאת מזיינת את מירי.״ היא נחנקת פתאום ואני מכה אותה בגב.
״מה על מה אתה מדבר?!״ היא מצחקקת קצת אבל רואים את הכל דרך העיניים שלה.
״אל תשחקי איתי רונה,שתיינו יודעים את האמת ואני כבר ידעתי להמון זמן,זה בסדר אפשר להיפרד.״ אני קם וזורק את הסיגריה הגרועה לריצפה.
״לא! אנחנו מאוהבים אני רק עשיתי ניסיונות אני מצטערת! זה לא אקרא עוד פעם מפתיחה!״
היא מתחילה לבכות.
״רונה,זה בסדר. פשוט חבל לי שלא אמרת לי קודם. יכלנו לספוג הרבה פחות כאב מעכשיו.״
״אתה לא מבין עמרי, לא מקבלים בנות כמוני.״ היא מנגבת עם אצבעותיה המרוחות בצבע של שיעור אומנות על דמעותיה.
״מה בנות מוכשרות ויפות?״ אני מחייך לה,אבל היא לא מחזירה לי את אותה תגובה.
״לא..לסביות.״ היא לוחשת,אפילו שאין פה אף אחד אחר.
״הכל השתפר בשנים האחרונות רונה. ישלמו בנות לסביות בבית ספר אם שחכת.״ אני שם לה יד על הכתף.
״מזה קשור?! נראלך ההורים שלי יקבלו אותי כמו שאני?! נראה לך אכפת להם כמה בנות לסביות ישלמו בפאקינג בית ספר?!״ היא מורידה לי את היד.
״את לא יודעת,לא ניסית לומר להם אפילו.״
״נראלך?! הם כבר אמרו לי טוב טוב עם מה שהם חושבים על בנות כמוני, הם רוצים שאני אתחתן איתך עמרי הם מתים עלייך!״ היא מצביע עלי. כאילו שאני שחכתי מי אני.
״אז מה את תחיי עם שקרים כל החיים שלך?״ אני מוציא קופסאת סיגריות טובה מהכיס שלי ומחזיר את הכובע שלי למקומו,בגלל שהוא נפל קצת.
״אם זה מה שזה אקח שהם לא ידעו.״ היא מוציא סיגריה מהקופסא שלי שהושטתי לה.
״ומה אם אני לא רוצה שנשאר בזוגיות המזויפת שלנו.״
״פליז עמרי אני אעשה הכל.״ היא מתחילה לבכות עוד פעם.
״תעשי מה שטוב בישבילך,שזה לחיות לפי האמת ותאמיני לי שאז תהיא שמחה.״ אני שם לה יד על הלכי בכדי לנגב לה את הדמעות.
היא מנשקת לי את היד.
״תודה על הכל עמרי,אני מבינה שאני כבר לא יוכל להחזיק אותה אחורה. מגיע לך יותר.״
״תגידי לה שאת אוהבת אותה,אם לא בישבילך אז בישבילי.״ אני מנשק לה את הלכי. זהו זה הפרידה שהיינו צריכים. אחרי שנתיים של זוגיות,אני אפילו לא מרגיש רע אני מרגיש שמח.
אבל בגלל שהכל חייב להיגמר ברע אני כבר שומע זריקת כיסא מהחדר אומנות.
אנח כבר יודע שזה הוא והוא מצא אותה. ואני יודע שהוא עוד שנייה יהיה פה ונלך מכות.
אבל ניצחתי אותו פעם שעברה ואני אנצח אותו גם עכשיו.
״אני יודעת שאתה מאוהב בה.״ רונה אומרת לי.
״אה? זה כל כך ברור?״
״כן,תשמור עליה איל שאתה יודע לשמור. בישבילי טוב?״ היא מחייכת לי.
״טוב רונה לכי עכשיו. ישלי כאן עסק שאני לא יכול לעשות שאת פה.״
״בסדר.״ היא מחבקת אותי והולכת.
אחרי כדקה אני שומע אותה אומרת ״הוא שם.״
אני כבר ידוע שזה הוא והוא בא לפה. אני זורק את הסיגריה לצד ודורך עליה.
פי שציפיתי הוא בא ומסתכל עלי עם מבט של מוות.
״חיכיתי לך כבר.״
״אתה זיינתה אותה! יא חתיכת בן שרמוטה! אני ארביץ לך איך שהייתי צריך להרביץ לך כבר ממזמן!״
״בוא.״ אני מסמן לו עם האצבע להיתקרב.
הוא בא בריצה אלי ודוחף אותי אחורה. אני לא נופל אבל הוא מצליח להוציא אותי משיווי משקל ואני מתנדנד.
״אתה לא תגע בה עוד פעם! אתה שומע?!״ הוא מנסה לתת לי כאפה אבל אני עוצר אותו.
״אני עוד ועוד איך אגע בה.״ אני מכריז שאני נותן לה מכה בביצים עם הברך שלי.
הוא נופל אחורה בכאבים.
״אני אהרוג אותך.״ הוא אומר לי עם התעששות של כאב.
אבל אז אני רואה אותה. היא נכנסת.
״תפסיקו! שתייכם תפסיקו עכשיו או שנשבעת לכם אני לא אדבר עם אף אחד מכם!״
שתיינו מפסיקים. אליה קם סוף סוך אחרי שהוא שכב על הרציפה כמו ילד בגן.
״את אל דברי! זונה שמזדיינת כל אחד!״ הוא צורח לה. היא סוגרת עיניים בכאב. אני רואה איך שמילותיו פגעו בה.
״סתום,מטומטם.״ אני אומר לו והוא מיד מסתובב.
״אל תגיד עוד מילה או שאני מפצח לה את הצורה!״ הוא צורח עלי.
״לא נראלי שאתה תצליח.״ אני מצחקק.
״אתה עוד מעז להרביץ לי שאתה זיינתה את החברה שלי?!״ הוא מתקרב,אבל אני מהר עוצר אותו במקום.
״לא זיינתי אף אחת.״ אני כמעט לוחש.
״מה״ הוא עומד בשוק.
״עמרי!״ טל צועקת לי בכדי להזהיר אותי. אבל מה אכפת לי.
״אתה שמעת נכון,שבאתי לחדור בה היא אמרה את השם שלך.״ אני בקושי אומר בגלל שכואב לי יותר מידי.
״זה נכון טל? או שהוא מזיין בסכל?״ הוא מפנה את מבטו עליה.
״לא רוצה לענות.״ היא לוקחת סיגריה מהקופסא שרונה השאירה ומדליקה סיגריה עם מצית שהיא מוציאה מתוך החזייה.
״ממתי את מעשנת?!״ שתיינו שואלים באותו זמן.
״לא עניינכם. מה אתם יכולים לעשן ואני לא?!״ היא מדליקה את הסיגריה הגרועה ושמה אותה בתוך פיה.
״אני לא זיינתי אותה תאמין לי שלא הייתי אומר את זה אם זאת לא הייתה האמת.״
אליה מסתכל לי בעיניים. הוא ידוע שאני לא משקר.
״למה את שיקרת?״ הוא הולך לטל ומוציא לה את הסיגריה מהפה.
״יא חתיכת יצור! מה אתה לוקח לי את הסיגריה!?״ היא באה לקחת עוד סיגריה מהקופסא אבל אליה שם אותה בתוך המכנסיים שלו.
״על הזין שלי! למה שתשקרי לי על דבר כזה?!״ הוא אומר בקול של גבר שעומד לבכות.
לא באלי להיות פה.
״לא רוצה לענות! שתיכם שתשנאו אותי בבקשה! לכו על זה!״ היא שמה יד על הקדימה של המכנסיים של אליה ומוצריה את הקופסא. מפה אני יכול לשמוע את האורגזמה שיצא לו מהפה.
היא לוקחת את הקופסא והולכת.
שתיינו נשארים המומים עם הדברים שקראו.